אבן עזרא הקצר על שמות כ

שנעשו על ידם, והשם ידע כי בפעם הראשונה לא יבקש פרעה מופת כי את השם יכחש, ובשנית יבקש: קח את מטך, כמה נבונים תעו שאמרו שלשה מטות הם, ואינימו כי אם מטה אחד ונקרא מטה האלהים בעבור האותות שהראה בו השם, ולא שהשם חקוק עליו, הלא תראה אף על פי שנטה משה את ידו על השמים בארבה, לא בא הארבה עד שנהג השם יום ולילה רוח קדים, וכן כאשר נטה ידו על הים במטה, הוליך השם את הים ברוח קדים עזה, והנה מכת הערוב והדבר והשחין ומכת בכורים אין זכר למטה, ולא במן ששם עשרה נסים, גם יקרא מטה משה בעבור שנעשו על יד משה בו אותות, והם עליונים ותחתיים, והעליונים ויט משה את מטהו על השמים וה' נתן קולות וברד, ואף על פי שאין כתוב המטה כי אם נטיית יד במכת חשך יתכן להיותו כמו הראשונים, והתחתיים כמכת הארבה ובקיעת הים ולשוב המים ומכת בצור ונקרא מטה אהרן בעבור האותות שנעשו על ידו בצווי השם למשה ומשה לאהרן, הלא תראה הכתוב אומר ומטך אשר הכית בו את היאור, ואהרן היה המכה, ואותות אהרן כלם תחתיים והם התנין ומכת היאור והצפרדעים והכנים גם יתכן שתהי' נטיית היד להראות הרואים שהנוטה ידו הוא העושה האות, ותחלת אותות המטה בעצמו שנהפך לנחש בהר סיני, ואחרית אותותיו שהוציא פרח: והנה הכתוב הפריש בין מעשה משה למעשה החרטומים, שאמר שהם לא עשו כי אם בדרך להט, וטעמו כמו להט החרב, דבר שיראה לעין רגע אחד ולא יעמוד, והכתוב אמר ויעשו על דעת החרטומים המצרים, כמו והאנשים רדפו אחריהם. ואנשי שקול הדעת חשבו בלבם לדעת זה הפלא שהשם הסיר יבושת המטה, ודברו על הבלוע דברים שבדאו הם, והם לא ידעו כי חכמתם תתבלע כי קדוש ישראל התוו, רק אנחנו נאמין כי כן היה ולא נחפש איך היה, כי הנה בתולדת דברים רבים לא ידעום חכמי העולם כאבן המושכת הברזל, גם הבורחת מהחומץ, והמשמעת קול, והמלקטת תבן, והדג המרעיש, ואף כי בנפלאות ממנו כאשר