אבן עזרא הקצר על שמות יז

בלבם המצות והחקים שנתן להם השם והיו אומרים אותם לישראל, גם זה טעם לאמר בכל מקום שימצא אחר וידבר: וטעם בני בכורי, זה הגוי הראשון שיעבדני, כי עם אשור ומצרים יהי' ישראל שלישיה על דרך הפשט, ודרך התרגום כדרש הוא, והנה גלה השם למשה המכה שיצאו ישראל ממצרים בבואה על מצרים והיא סוף המכות: וטעם את בנך בכורך, הוא מבכור פרעה היושב על כסאו: ויהי בדרך במלון ויפגשהו, יש אומרים שהוא על אליעזר, ולא הזכירו הכתוב כי עוד לא נקרא, וכן ויהי בלדתה ויתן יד: וזה הדבר עשה משה כי לא היה יכול להתאחר שלא ילך בשליחות ה' ובאותם הימים נולד אליעזר, ובעבור סכנת הדרך לא מלהו והיה ראוי שיעזבהו עם אמו וילך אל מצרים הוא לבדו, ולפי דעתי כי ויפגשהו הוא על משה, כי אילו היתה זאת הפגישה לבן היה משה מל את בנו, אך יראה כי רעדה אחזה משה, על כן לא יכול למולו ומלתהו צפורה: צור, דבר חד כמו חרבות צורים, אף תשיב צור חרבו, הפוך, וזה וזה נכון. וחלילה להאמין כי משה הסכים עם צפורה כדברי יחיד שיהיה הבן האחד שלו וימול אותו והשני לצפורה ולא ימול, ונביא לא יעשה כן, ואף כי נביא הנביאים, אכן שלח השם מלאכו להזכירו במצות מילה, וישיב אשתו ובניו ולא יוליכם אל מצרים, וכן מצאנו שיתרו הביאם אליו אל מדבר סיני, וכן אמר הכתוב וישב ארצה מצרים הוא לבדו, ושב לספר מה שאירע בדרך, כמו וילך חרנה: ותגע לרגליו, יש אומרים לרגלי אליעזר, והקרוב אלי להיות רגלי משה, ובפסח מצרים ארמוז לך סוד והמפרש שאמר כי ויפגשהו על אליעזר הוא יפרש כי חתן דמים אתה לי בעבור שהיה קרוב למיתה, והנשים קוראות לנער כאשר יכנס לברית חתן, וכאשר סר החולי ממנו אז אמרה אין אתה חתן דמים כי אם דם המילה, ועל דעתי כי חתן דמים פירושו שאמרה לבנה אתה חתן דמים שעל ידך ימות בעלי: וירף ממנו, ממשה: אז אמרה, אתה עתה חתן דמי המולות ולא חתן דמים: ויעש האותות, המטה ואות היד ולקח מים מהיאור והיו לדם