אבן עזרא הקצר על שמות קטז

לבן אותנה בחכמה: וכל אשר נדבה רוחו אותו, והנה באו היודעים והנדיבים, וטעם אותו כמו נפשו, וכן וירעו הרועים אותם, ויראו שוטרי בני ישראל אותם: ויבאו האנשים על הנשים, אחר ובאו הנשים, ויש אומרים על דעת הנשים, והטעם ברצונם ויש מפרש על כמו עם, וכמהו רבים: חח, יש אומרים שהוא מושם באף והנזם באזן, וכפי דעתי כי הדבר הפוך, והעד נזמי האף, והטבעת באצבע, וכומז באזרוע ואין ואין לו חבר: הניף, כמו הרים: תרומת כסף, חיוב ונדבה: בי"ת בידיה נוסף, וכן ברוחו שמים שפרה, לפי דעתי: ראו קרא ה' בשם, כאשר אמר לו השם ראה, והטעם שיראוהו בעין גדולת החכמה: ולהורות נתן, כי יש חכם גם חרש לא יוכל להורות היטב: ועשה בצלאל, דבר עתיד, והטעם שהשם צוה כן: הביאו אליו, אל משה: מרבים העם, כי הוגד להם: מדי העבודה, כמו חי פרעה, רק די שם ואין חי שם כן: והמלאכה, שעשו די לכל המלאכה שצוו. ויש אומ' כי טעם והמלאכה הממון כמו במלאכת רעהו: ומ"ם דים שב אל איש ואשה או אל העושים: והותר, שם הפועל מהבנין הכבד: ולא הזכיר כפל הידיעה כי הכתוב אחז דרך קצרה. ויאמר הגאון רב אהרן כי חמש יריעות וחצי היו מזה ומזה רק הכתוב לא הזכיר החצי עם החמש, והזכיר ואמר שש ופירוש וכפלת את היריעה חצי היריעה, והעד חצי היריעה העודפת, והאמת מה שהזכרתי: במראות הצובאות, הבי"ת במקום מ"ם כבי"ת והנותר בבשר וטעם הצובאות החכמות שטוו החמשה הנזכרים או נשים באות תמיד להתפלל אל מקום האהל, ועזבו כל תאות העולם, על כן נתנו מראותן, כי אין עסק הנשים כי אם ליפות פניהן: ואחר שהקלעים בין שתי הכתפות שלשים אמה, נשאר ברחב עשרים, וזה אורך שער החצר, וכן המסך, והנה רחבו שהוא קומתו חמש אמות, וזה טעם וקומה ברחב: תם

אלה פקודי, טעמו אלה פקודי כלי המשכן: עבדת הלוים, המשא: ביד איתמר, שהוא ממונה על רוב כלי הקדש. והגאון