אבן עזרא הקצר על שמות קיד

נפשם לעבודת המשכן. ויאמר הגאון כי אלה הדברים על מצות שבת שהיא שקולה כנגד כל המצות בעבור אבות מלאכות: וטעם לא תבערו בעבור שהכהנים ידליקו האש ויערכו הנר בשבת, כי כבר אסר מעשה מאכל, והנכון בעיני שאלה הדברים הם דברי מעשה המשכן וכליו על כן אמר לעשות אותם, ואחר ששת ימים אחר כן, והטעם שהשם צוה שתעשו המשכן רק ששת ימים בשבוע תעשוה, וכל העושה בו מלאכה אע"פי שהיא מלאכת השם יומת, כי כבר אסר להם בדברי הברית לעשות מלאכה בשבת, ופה פירש עונש זה הלאו, כי הלאוין אינם בעונש שוים, כי אין עונש מקלל חרש כרוצח: וטעם לא תבערו בעבור שאמר בפסח כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש אסר לעשות מאכל הנפש בשבת, כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת ופעם אחת התחבר עמי אחד מהם, ואמרתי לו שנעזב דברי הקבלה ונרדוף אחרי הכתוב לבדו, אז שמח, ואשאלהו לאמר מי אסר להדליק הנר בלילי השבת ואחר שקוע השמש, אז ענה ואמר לא תבערו אש, גם אני עניתי כי הכתוב לא הזכיר כי אם היום, וכן וביום השמיני ימול בשר ערלתו לא נמול בלילה, אז ענה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שניהם נקראו יום והערב קודם הבקר, גם אני השיבותי כי זה לא יתכן כי הכתוב אומר ויקרא אלהים לאור יום, ואיך יסתור דבריו לקרא האור והחשך יום, וכבר פירשתיו, וכתוב לילה ויום ולילה, שלשת ימים לילה ויום, שלשה ימים ושלשה לילות, אז השיב מערב עד ערב תשבתו שבתכם, גם אני עניתי כי זה הכתוב הוא על יום הכפורים לבדו, והראיה שאמר שבתכם לשון יחיד ולא אמר שבתותיכם כמו את שבתותי תשמורו, ועוד כי השבת לא תקרא שבתכם כי אם שבת השם כמו אך את שבתותי, רק יום הכפורים נקרא כן שבת שבתון הוא לכם ולא מצאנו שאמר בו שבת לה', ולא אאריך, ופסוק מערב עד ערב לא נאמר כי אם ביום הכפורים, וכן כתוב בתשעה לחדש בערב, והנה היום קורא הלילה, וכן שנים