אבן עזרא הקצר על שמות קיב

שרש להזכיר כי השם הוציאנו ממצרים ואין ראוי לעבוד אלוה אחר: כל פטר רחם לי, זכר ליציאת מצרים כי בעבור מכת בכורות יצאנו ממצרים: מלת מקנה לזכר, רק במקום הזה הוא נקבה, וכן עם ובית ומקום, ורבים כמוהם: ופי' תזכר, ילקחו הזכרים להוציא כל הנקבות: ופטר חמור מפורש: וטעם לא יראו פני ריקם, זכר ליציאת מצרים כי הוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל, ואחר כן הזכיר כל הפרשה הכתובה בפרשת ואלה המשפטים, וכבר הודעתיך למה נזכרה זאת הפרשה: וטעם בחריש ובקציר אפילו החריש והקציר שבו חיי האדם תלויים, כי יתכן להיות הארץ גשומה ואם לא תזרע ביום שבת תיבש, והקציר אם לא יאסף ישחת. ויאמר הגאון כי כן ושאלה אשה משכנתה, שהתיר השם אפילו אשה משכנתה, וכן פסחים בזזו בז: ושכרם שיכרית גוים וירחיב גבולם, ונכרי לא יעבר בארצם בבא הזכרים ליראות את פני ה' וטעם יחמוד כמו יגזול ויקח: כתב לך את הדברים האלה, כאשר פרשתי בפסוק שמר לך: ויכתוב על הלחות, השם כתב, כי כן כתוב וכתבתי על הלחות, גם כן מפורש במשנה תורה: וטעם דברי הברית שהם כלל לכל המצות. ויש אומרים כי בלחות הראשונים נכתבו מה שאמר השם, ובשניים שאמר משה על פי השם. ואחרים אמרו כי בלוח אחד דברי השם נחלקים ובלוח השני דברי משה. ויש אומרים כי הכתוב בלוח האחד כן בשני, רק בעבר האחד זכור ובשני שמור. ואחרים אמרו כי בעבר אחד דבור אנכי ובעבר השני כנגדו לא תרצח, והטעם כי בצלם אלהים, וע"ז כנגד לא תנאף, והעדות בבנות מדין, גם לא תגנוב כנגד לא תשא, והעד ובא אל בית הגנב ואל בית הנשבע, ודבור לא תענה כנגד זכור, כי העושה מלאכה בשבת מעיד עדות שקר שלא שבת בו השם, ולא תחמוד כנגד כבד, ואנכי לא ידעתי, כי לא פורש אורך הלחות ולא רחבם כי יש עליהם מחלוקת, ואלו היה גם זה מפורש לא נדע המכתב אם דק אם עב, ואף כי שהוא מכתב אלהים, והנה דבור לא יהיה לך גם זכור ארוכים מאד, ושלשה זה אחר זה קטנים,