אבן עזרא הקצר על שמות קיא

בראשו והיה בנו כמהו יפקד עון האב על הבן, וכבר פירשתיו בפרשת וישמע, גם זאת מדת רחמים שיאריך לאב עד בא הבן ואם הבן טוב לא יפקד עון האב עליו, אם כן מה טעם ונקה לא ינקה, יש להשיב כי על הרוב דבר הכתוב, כמו יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה, והפך הדבר יש צדיק אובד בצדקו, על כן כתוב מלת יש, כי הוא המעט, וכן יש מפזר ונוסף עוד, ויש אשר יהיה הענן, כי המנהג שיעמד שנים: ויקד ארצה, וכבר השתחוה: ילך נא ה' בקרבנו, כטעם אני לפניך אלך: כי עם קשה עורף הוא, אעפ"י שעם קשה עורף הוא: וסלחת לעוננו, הכניס משה עצמו עם ישראל כי הוא שלוחם, אם פירושו על מעשה העגל, והנכון בעיני שהוא לעתיד, ולא הזכיר פשעינו בעבור כבודו: ונחלתנו, תשימנו נחלה לך כמו והם עמך ונחלתך. ויש אומרים שהוא פועל יוצא לשני פעולים, כאלו אמר ונחלתנו את הארץ, וכמהו אשר ינחלו לכם את הארץ: ויאמר, השם: הנה אנכי כורת ברית, עמך ועם כל ישראל, רק עמך לבדך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ אשר יצאתם משם, רמז לאותות שהיו במצרים, ולא בכל הגוים וזהו כי קרן עור פניו: שמר לך את אשר אנכי מצוך היום, עם משה ידבר שישמור אלה התנאים ויכתבם בספר וישמיעם כל ישראל, וכן שמרו עדותיו שהי' אומר להם השם ולא יוסיפו עליו ולא יגרעו ממנו רק ישמרהו לאמרו כן לישראל, על כן אמרתי כי על משה ואהרן ידבר ואין שמואל עמהם כמו וילדו באבימלך, ותחלת התנאים הנני גורש מפניך, ויאמר הגאון כי תחסר מלת וגרשתמו כי איך יצוה על ישראל והדבר תלוי בשם, ואין לנו צורך, רק טעמו אני אגרש אותם מעט מעט, ובין כך ובין כך אל תכרות אתה להם ברית. ומלת גורש מהבנין הקל והוא יוצא כמו הכבד: אשריו, עצים הם: אל קנא, כבר פירשתיו, ואחר כן באר טעם פן תכרות ברית: וטעם והזנו את בניך בעבור רוב התאוה למשגל: אלהי מסכה, והטעם שאסר כל עץ גם כמעשה העגל: וטעם את חג המצות, בעבור היותו