אבן עזרא הקצר על שמות קי

שהוא סמוך אל צבאות, כי פעם הוא שם עצם ופעם הוא שם מדה וכן ויזכר ימי עולם משה עמו, והשנית והשלישית רחום, והרביעית חנון, והחמישית ארך אפים, והששית ורב חסד, והשביעית ואמת, והשמינית נוצר חסד לאלפים, והתשיעית גם העשירית גם האחת עשרה נושא עון ופשע וחטאה, והשתים עשרה נקה לא ינקה, והשלש עשרה פוקד עון אבות, ולפי דעתי שהיא דרך סברא, כי הנה משה לא הזכיר בתפלתו רק השש, על כן יטעו כל האומרים שחל ענו פניך מקדם, ולפי דעתי שהשם שני פעמים כקורא, להודיע משה איך יקרא בעת הצורך כטעם אברהם אברהם יעקב יעקב, גם שם פסקין. וטעם אל בעבור רחום כי יש מרחם ואין יכולת לו, ואל מגזרת כגבר אין איל, ורחום לולי אות הגרון היה דגוש כי כל הנמצא הוא מהבנין הכבד חוץ ממלת ארחמך שפירושה אבקש ממך רחמים, וזאת מדת רחמים היא יוצאה, וכן חנון, ובעין החמלה, והחנינה באזן כטעם ושמעתי כי חנון אני, והנה הטעם שהוא רחום בנסתרות מבני אדם, וחנון לשמוע צעקת החמס: ארך אפים, בעבור הראות הקצף בנחירים אמר הכתוב חרה אפי בך, ועל דרך משל מי שיהיו נחיריו ארוכים לא יקצוף מהרה, וזה טעם ארך אפים, וזה הפך קצר אפים יעשה אולת: ורב חסד, יש רב כמו גדול, על כל רב ביתו, קרית מלך רב, וכן זה, והעד שאמר משה כגודל חסדך, וכן דוד אמר וגדל חסד, והטעם שהוא גדול מפאת חסד שיעשה בלי חיוב, גם ואמת לקיים החסד: נוצר חסד, ומי שיעשה חסד יצור חסדו ולא ישנה לדורות רק לאוהביו כי כן כתוב, ונשיאת העון שישאנו מהחוטא והטעם יסירנו, כי אין העון עצם עד שינשא רק הוא מקרה, ועון כל שנעשה בזדון, ופשע גדול ממנו כי הוא כיוצא מתחת הרשות, וחטאה שם כלל ורובה שגגה כמו ולא יחטיא, ואלה המדות כנגד השנים: ונקה לא ינקה, לאשר אינם שבים, על כן פסקו הקדמונים במלת ונקה כי מזה למדו שמנקה לשבים, ולפי דעתי שהוא דבק, והטעם אע"פ שישא העון לא ינקה בסוף ואם מת החוטא ולא הענישו לשלם גמולו