אבן עזרא הקצר על שמות קט

מפיו, והאומר כן חייב שילקה, כי ידוע כי מכתב האחרונים כמכתב הראשונים מכתב אלהים הוא, והנה הם במכתב שוים מהראשונים, ועל דעתי בראם השם, והשניים פסלם משה מאבן נבראת, והנה מעשה משה נכבד ממעשה אלהים, ולפי דעתי שבראשונים נכתבו עשרת הדברים כאשר הם כתובים בפרשת וישמע, ובשניים כאשר הם כתובים בפרשת ואתחנן ושם אפרש: ויעל אל הר סיני, עד הראש כי כן צווה: ויתיצב עמו שמשה היה נצב כי כן צווה ונצבת לי שם: ואיש לא יעלה עמך, בעבור שעלה אהרן אל צד ההר ביום מעמד הר סיני כי כן כתוב ועלית אתה: וגם איש אל ירא, כטעם השמרו לכם: ויקח בידו שני לחות אבנים, ולא אמר הלחות כי כן דברי צחות בלשון הקדש, על כן תמצא בפסוק אחד בני ישראל חמש פעמים בפר' בהעלותך. ויש אומ' כי ה' ה' הראשון הוא דבק עם ויקרא, וכן פירשו הגאון, על כן שם הפסק ואמר כי כן ה' צדקנו, כי הקורא הוא השם, וכאשר ספר שלש עשרה מדות סתר דבריו בעבור שאמר שהמדה הראשונה שהוא אדון, והשנית השם פעם אחרת להורות שהוא ראשון והוא אחרון, והשלישית גם הרביעית שהוא רחום, והחמישית שהוא חנון, והששית ארך אפים והשביעית ורב חסד, והשמינית ואמת כי ורב מושך עצמו ואחר עמו כאלו אמר ורב אמת, והתשיעית נוצר חסד לאלפים, והעשירית נושא עון, ועשתי עשרה נושא פשע, ושתים עשרה נושא חטאה, ושלש עשרה ונקה, ולא אמר כלום, כי השם הנכתב איננו אדון כאשר אמר, כי טעמו כעיני עבדים, ועוד שהביא במספר שם העצם והוא השם הנכבד והנורא ואיננו מדה, ועוד כי מלת ונקה הוא שם הפועל והוא דבק עם לא ינקה. ואמרו אחרים כי ארך אפים שנים לרעים ולטובים, גם אלה דברי רוח, כי לא תרבה המדה כנגד הפעולים, ואם כן רחום עד אין מספר אצלינו, כי הכתוב אמר ורחמיו על כל מעשיו ואחרים אמרו שמלת נוצר חסד לאלפים מדות שנים, לשורש ולבניו אחריו. ואני אומר לך בדרך קצרה, אם היא קבלה שהם שלש עשרה מדות שהאחת השם, וכבר פירשתי לך