אבן עזרא הקצר על שמות קו

ידעתיך בשם: ומשה יקח את האהל, יתכן שלקחו ברדתו מן ההר והוציאו מן המחנה בעבור מעשה העגל, ואחר כן ספר הכתוב והיה כצאת משה אל האהל אחר שירד עם הלוחות השניות ויש אומ' כי כן עשה אחר שהסיעם מים סוף, ונכתבה הפרשה במקום הזה בעבור והנחותי לך כאשר אפרש: ופי' פנים אל פנים בפסוק הראני נא את כבודך. ומלת ראה אתה אומר אלי כדברי בן אדם: את אשר תשלח עמי, מי הוא המלאך כי איננו מיכאל שאמר עליו כי שמי בקרבו: ואתה אמרת, כאשר היה בהר אמר לו כן ואם איננו מפורש: והנה אמר ואתה אמרת ידעתיך, ואני אפייסך שאדעך, ואתה אמרת כי מצאת חן בעיני, ופיוס למען אמצא חן בעיניך. ועתה שים לבך לדעתי ודע כי צבאות מעלה ומטה באמונת מחשבת השם, וכנגד המחשבות הצורות החקוקו' גם כנגד הצורות הכללים, והיודע מתאחד עם הידוע, על כן אמרו בדעת עליון שהוא יודע וידוע, ודעת הנבראים איננה כן, כי אין היודע הוא הידוע בעבור העצם, והנה טעם ידעתיך בשם שמעלת משה דבקה עם הכל, על כן חדש השם על ידו בעולם אותות מופתים: וטעם הודיעני נא את דרכיך כי יוצר בראשית אין כח בנברא לדעתו כי אם בדרכיו, ומי שידע דרכיו ידענו, כי אז יהיה כמו צורה, ועל כן אמר הודיעני ואחר כן ואדעך. וטעם וראה כי עמך הגוי הזה, זוהי תפלתו בעדם: וטעם פני ילכו, כבודי ילך עמך. והנחותי לך, ולא להם, והשיב משה אם אין פניך הולכים עם ישראל, אל תעלנו בלשון רבים, והפסוק הבא אחריו לעד אני ועמך, והשם השיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה, על כן אמר משה ילך נא ה' בקרבנו. וטעם כל הפרשה כי השם אמר למשה קודם מעשה העגל ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכאשר עשו העגל אמר לא אעלה בקרבך והנה לא יעשה המקדש, וכאשר התחנן משה אל השם אמר לו שהשכינה תהיה על האהל שהוא אהל משה, ופייס שנית על ישראל, אז אמר לו שהוא ישכון בקרב ישראל. ודע כי לעולם מחנה שכינה