אבן עזרא הקצר על שמות קד

מהלוחות על כן שברם, ויש אומ' שהשם צוה לשברם, והקרוב אלי מה שהוא כתוב כי קנא לה' ובחרון אפו שברם, וכבר אמרתי לך בתחלת הפרשה משל בעל נעורים, ולוחות הברית הם השטר, וקרע שטר העדות: כי ברע הוא, יש אומר כי הבי"ת נוסף כבי"ת והוא באחד או תחסר מלה אחר הוא, כמו דבק או נולד או גדל: וישרף אותו באש, יש דבר שיושם עם הזהב וישרף ולא יהיה זהב לעולם: ויטחן, הטעם שכתת אותו היטב כמו הנטחן: ויזר על פני המים, הוא הנחל היורד מן ההר כי כן כתוב. ויאמר הגאון כי טעם וישק שהתיר לישראל לשתות מהנחל, ולפי דעתי שהטעם השליך עפרו אל הנחל להשקותו את בני ישראל, כי יתכן שיחדשו המים אות בעובדי העגל כאשר המים המרים מזיקי' לנטמאה ולא יזיקו לטהורה: ויספר אהרן למשה בדרך קצרה: כי פרוע הוא, מגזר' באין חזון יפרע עם, כמו שבוש: לשמצה, להיות שמץ בין האויבים, מגז' ומה שמץ דבר נשמע בו: ויעמד משה בשער המחנה, זה יורה כי היו מערכות לקראת מערכות: מי לה' אלי, מי שהוא לה' יבא אלי או יאסף אלי. וטעם אלהי ישראל בעבור שאמרו אלה אלהיך: והרגו איש את אחיו, שיש בו סימן שהוא מעובדי ע"ז או שנודע לכם: וטעם ויאמר משה מלאו, וכבר אמר משה ורבים הראתיך כמהו: מלאו ידכם, פירשתיו: כי איש בבנו, הטעם אפילו יהא העובד בן או אח. ודע כי הכתוב אומר כל בני לוי על כן אין פירוש האומר לאביו ולאמו על מעשה העגל וטעם ולתת עליכם היום ברכה הוא בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי והברכה מעלה יתרה, על כן טעה הגאון שאמר כי גם הלוים נתנו כופר נפשם במעשה המשכן, ועוד אפרשנו בפרשת במדבר סיני. ודע כי השכינה היתה בהר ולא הסתלקה, והעד שאמר ואפן וארד מן ההר וההר בוער באש, על על כן אמר אעלה אל ה': וישב משה, כי משם ירד: ומלת אנא לשון פיוס: וטעם חטא העם הזה מודה חטאת ישראל וטעם מספרך על דעת רבים כדרך משל שהמלך יושב והספרים