אבן עזרא הקצר על שמות קג

שם כי אם תואר רק זה לבדו כשדי ואלהים ואדון: לאכול ושתו, יום חנכת העגל: שחת עמך, דרכו: וטעם עם קשה עורף, שלא ישמע מה שיצווה, משל לאדם הולך ואם אדם יקראנו לא ישיב ערפו: וטעם הניחה לי אם תניח ותעזוב שלא תתפלל בעדם: ויחל משה, לפי דעתי כמו ופניה לא היו לה עוד על כן יטעה האומר אחלך כי אם אחלה פניך: וטעם ברעה הוציאם שיצאו במערכת השמדם על כן הרגם, וזה חלול השם: והנחם, כמו במבול. וטעם זכור שיעשה בזכות אבותם בעבור השבועה אשר אמרת שהיא נתונה לכם בדבור: אתן, אותה לזרעכם במעשה: ויפן, יש או' שישוב לאחור, וזה רחוק בעיני, והעד ויפן פרעה, רק טעמו כאדם שהוא מתעסק בדבר ויעזבנו ויש מהקדמונים שאמר כי בנס היו עומדים המ"ם והסמ"ך בלוחות, ואין זאת דרך סברא, ולפי דעתי שאין צורך לנס כי אבני הלוחות אינם כאבני המלואים, רק הם עבים, כי הכתוב אמר כי הם כתובים משני עבריהם ולא מעבר אחד, ולא יתכן דבר אחד בעבור שהיו האותיות נראות בעבר האחר הפוכות, וטעם מזה ומזה בסוף הפרשה. ויאמר הגאון כי הלוחות בראם השם ולא מיש, וקדמונינו אמרו שנבראו בערב שבת, ולא ידעתי מי הביאנו בצרה הזאת, כי הכתוב אמר מעשה אלהים ואין מלת מעשה כפירוש הגאון, וטעם במעשה להודיע שלא היו פסולים מאבן כמו הלוחות השניות, והמכתב היא הפלא. ומלת חרות כמו מפותח ואין לו אח במקרא, ויש מחליף התי"ו בשי"ן ואמר כי כן ברותים, ולפי דעתי לא יתחלפו רק אותיות הנוח וסמ"ך בשי"ן, ויש מהפכים אותו מן חתור נא בקיר ודרך. הדרש ידועה: וישמע יהושע, כאשר ביארתי שהיה בתחתית ההר ולא ידע מעשה העגל: ברעה, כמו למה תריעו רע מגז' תרועה, והה"א תחת וי"ו, כמו בתוך אהלה: ויאמר אין קול, אלה דברי משה, והעד ויהי כאשר קרב אל המחנה, ואמר הגאון כי הם דברי יהושע: קול ענות, כמו נגינות, וכן כרם חמר ענו לה: וירא את העגל, ומחולות סביבו. ויש אומר כי נסתלק המכתב