הון עשיר על משנה אבות ב:ז

קנה שם טוב קנה לעצמו . משא"כ כל הקניות הרמוזים במתניתין, כי בחצי ימיו יעזבם, ולא במותו יקח הכל, ולא ירד אחריו כבודו הגשמי, כי יעזוב לאחרים חילו. ועוד יש לפרש לעצמו, לאשתו הנקראת עצם מעצמיו (בראשית ב, כג) , שכשקנה השם טוב ומת, הכל קופצים לישא אשתו להיותה כלי שנשתמש בו קדש, אבל לעצמו ממש, אין השם טוב שקנה, אע"ג שאינו מניחו לאחרים כמו הממון, מועיל לו אחרי מותו, שאם היה צדיק גמור אף כי בני אדם לא ידעו מעשיו ולא היה לו שם טוב ביניהם, מ"מ שכרו אתו ופעלתו לפניו מוכנת להעלותו לעולם הבא, אבל התורה קנה לו דווקא, שאם קנה תורה היא מגינה עליו בעוה"ז ובעו"הב, והיינו דתנן בתורה קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא, ולא קתני קנה לעצמו, כמו בשם טוב: