הון עשיר על משנה אבות ב:ו

אף הוא ראה וכו' . נראה דמ"ש המדרש שמואל שהביא התי"ט, שמשנה זו מובנת בסוד גלות הנפש והעתקה ממקום למקום, אמת ויציב הוא כי כן היתה כוונת הלל הזקן, כי כמה וכמה מדרשי רז"ל אינם מובנים על דרך הפשט המוני, וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, ולפי שהיה מדבר לגלגלת של רוצח, שכל מה שאומרים לפני המת שומע עד שיתעכל הבשר, ומסתברא דהיה עם הארץ, ואפשר אף בור שאינו יודע בטיב משא ומתן כיון שהפקיר עצמו ללסטם את הבריות, שנאו בלשון ארמי המובן לכל בר נש המוניי, והקדימו להוא היה אומר מרבה בשר מרבה רמה שהוא בלשון הקדש, משום דמרבה רמה ר"ל אחר המות, וכך הוא הסדר הנכון, ואל תתמה על מה שמשנה זו מפורשת דרך רמז דווקא כסדר האגדות, דהא כל מסכת אבות הוא כמו אגדה ממש, ועל פי זה נתישבו כל ההרגשות שהרגיש התי"ט לדחות המדרש שמואל: