הון עשיר על משנה אבות ב:ט

רבי אליעזר אומר עין טובה . כלומר דרך עין טובה היא הדרך שידבק בה האדם, והכי צריך לפרש בכולהו, דהא בדרך פתח התנא. וכן בדרך רעה:

הרואה את הנולד . מדקתני הרואה בהא, כמדומה לי דאר' יוסי קאי, והכי קאמר זה השכן טוב שידבק בו האדם, היינו הרואה את הנולד כפי' הר"ב. דאם אין בו גם המדה הטובה הזאת, אע"פ שהוא טוב לבריות, אינו נכון לילך בדרכו, שמתוך שהוא מצוי אצלו תדיר א"א שלא ילמוד אף ממעשיו הרעים שלא לחשב הפסד מצוה כנגד שכרה בכל מעשיו אם אינו רע ממש הואיל והוא טוב לבריות יתחבר עמו כי כמה מצות בפרט של גמילות חסדים שייכים במי שהוא טוב לבריות והוא המתחבר עמו תוכו יאכל וקליפתו יזרוק כי כבר אינו מצוי אצלו תדיר שיוכל ללמוד ממנו כל מעשיו אף הבלתי טובים הואיל ואינו שכינו:

הנולד . אשר יולד לא קתני, אלא הנולד, דמשמע שנולד כבר כדאיתא בנדרים דף ל' ע"ב. וזהו שכר מצוה ועונש העבירה, שאף על פי שאינו מקבל אותו מיד כי אם אחר המות, מ"מ הוא נולד כבר בעשיית המעשה:

הלוה ואינו משלם . אף זה יש לפרשו על דרך הרואה את הנולד, שאם השכן רע הוא מטבע זה ללות ולא לשלם, שכינו המצוי עמו תדיר לא יוכל להשמט ממנו בטענת אין לי ויצטרך להלות לו, ויעני מכיון שאינו משלם לו, ואם יאמר לו בפירוש שאינו רוצה להלות לו מפני שאינו משלם, מפני שסורו רע בקל יזיקהו בגופו, ואל תתמה מזה שהרי אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום, ומכיון שאינו משלם הרי לא חס על כבוד קונו, כ"ש שלא יחוש על כבודך:

לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן . יש לפרשו דהואיל וגם ענוש לצדיק לא טוב, כשהלוה ממנו הוא רשע ואינו משלם לו, חונן ונותן לו במתנה בינו לבין עצמו, כדי שלא יענש עליו, ע"ד מאי דאמור רבנן (ב"ק צד:) דהגזלנים הרוצים להחזיר מה שגזלו הלוקח מהם אין רוח חכמים נוחה הימנו, שמא ימנעו מלעשות תשובה, כההוא מעשה: