התעוררות תשובה חלק ד שצא

נקה"כ ומכש"כ דבר שמוחזק בתולעים או שמוחזק שיתליעו ודרכו בכך אין להצטרף לספק א"כ כגון (צימרינד) קנמון וכדומה לא הוה רק חד ספק אם פירשו (לדופן הכלי ואסור כמפורש דאנו חוששין לספק זה מאוד ואסור לאכול ואי משום אם יבשלנו או ידוך אותו היטב הדק היטב יצטרף עוד ספק שמא נמוח ונתבטל הא אין לעשות ס"ס בידים ועוד אין מבטלין איסור לכתחלה ועוד דנולד הספק בדאורייתא קודם הדיכה והבישול ואסור לכן יפה מנהג כבוד אאמו"ר זצוק"ל לשרוף תחלה הצימרינ"ד היטב עד שישרפו (המילבין) התולעים ואז דכין אותו היטב שאם גם יש לחוש שלא נשרפו הוה אח"כ ספק ספיקא דמועיל לזה כיון דוודאי נשרפו הכל מותר לכתחלה לדוכן כדי לאכול שאין מכוין כלל לבטל ועוד אפי' לא נשרפו התולעים (מילבין) לגמרי יש לומר דלכל הפחות מחמת החמימות שבתנור נתייבשו כל הלחות שהי' בהן כיון שאין בהם לחלוחית הוה כעץ בעלמא כדאי' בפוסקים בעור שנתיבש לגמרי שאין בו עוד לחלוחית מותר הוא בתשובת נודע ביהודא בתולעים האדומים שנתייבשו ונותנין אותו אח"כ ביין לצבוע שמותר משום זה ואולי יש לדמותו לעור בהמה שנתייבשה אם ע"י בישול אח"כ נותנת טעם חוזרת לאיסורו ה"ה בתולעים האלה המילבין שנתייבשו ובאים בבישול אבל אם הקנמון הצימרינ"ד התליע כאשר הי' כדוך או שהי' זמן רב כדוך בקיץ שודאי התליע אין לו תקנה לאכול ושעורים הנקלפים ונדוכים (גרופין) והירז וגריז (המה חטים נקלפים ונדוכים לגרעינים קטנים מאוד) בימי הקיץ שמוחזקין להתליע ומוחזקין בו ואין כאן רק ספק אחד ושמא לא פירשו לתוך הכלי אסור ואין מהני תקנת שריפה דצריך לשרוף כל חד וחד רק מהני בדיקה טובה מאוד אם לא התליע עדיין ואם הם באו נטחנים מן החדש שמא יש בו מילבין באו מהשקים והתיבות ישינים שמוחזקים במילבין ויעוין בשו"ת אא"ז ח"ס שאותן שהתליע בקיץ שאין בהם בחורף שאינם חיים מחמת הקרירות ואין מועיל בדיקה בשמש ואסורים הם קודם י"ב חודש יעויי"ש ובמים שמצויין בהם תולעים ושרצים קטנים מאוד נלע"ד לכתחלה לא יבדוק כי רוב המים אפשר אינם מתולעים רק הוא מיעוט המצוי לכן כאשר ישתה אותם יסננו אותו שישארו התולעים למעלה ויסנן ע"י בגד עב שלא יצאו מהקטנים דרך הנקבים (ואם מתרמי שתולעת קטן שבקטנים יצא בו על זה אין לחוש שהוא מיעוטא דמיעוטא רק לכתחילה צריך שיהי' עב כיון שמסנן צריך לסנן בשביל כל התלעים גם המעוטים דאי לא הוה כמעלים עין מן האיסור (כסברת הרשב"א בריאה שאם בודק בריאה צריך לבדוק בשביל כל הטריפות שבו) ובבישול בהם יש ספק ספיקא שמא לא הי' בו ואת"ל הי' שמא נימוחו ונתבטלו אבל לכתחלה יסנן אותם דכל היכא דאיכא לברורי מבררינן והסינון אין טרחא אבל קודם הבישול לא שייך בה ביטול וכיון דניכרים הם לעיני השמש וניכר אסור ועוד דיבש בלח שם אין שייך ביטול ואם ימצאו במים תולעים כמה פעמים והוחזקו בתולעים וסננו אותם והם דקים שיוצאים גם במפה עבה אין לאותם המים תקנה כיון דניכרת בם במים לעיני השמש והנה הובא בח"א שיש הרבה נהרות שנמצאים בהם על הדגים כמין תולעים ארוכים ודקים ועל איזה מהם כמין שרצים עגולים ודבוקים מאוד בדג יעוי"ש כלל ל"ח ונראה לחלק בין דג הנקרא קארפ פען לדג הנקרא העכט שלאחד יש להם רובא דרו בא ולאחד אין להם אלא במיעוט המצוי והנה יש לעיין אם זרק או גירר היטב אותן מקומות שדרכן להיות שם השרצים דבוק בהם אע"פ שיש לחוש שמא נשאר עוד שם שהם דבוקין הרבה והמה אינן ניכרין מ"מ יש סברא להקל שיצא מכח רוב הגם שלכתחלה אין לבשלם כך ולסמוך על ס"ס שמא כא נשארו עוד ואם גם נשארו אולי נימוח בבישול שאין עושין ס"ס בידים מ"מ יש להקל אם בישל אותם בדיעבד אחר הגרירה משום ס"ס והשלכת הראש והאזנים וכן ראיתי תמיד שמחמירים מאוד לבדוק היטב קודם הבישול וכן ראוי ומחוייבים לעשות וחשבתי שאין טבע כל המים והימים שוים ששרצים אילו ידבקו בדגים כדאי' בח"א שם והנה אם צולין דגים אילו במחבת אזי אין להתירן משום ס"ס שמא נימוחו דהא הכל מונח במקומו בשעת הצליי' כאשר בתחלה רק חמימות האש פושט ממנו הליחות שבדג עד שראוי לאכול ואין לתלות שמא נשרפו השרצים שעליו לאפר כי אין צולין הדג כ"כ עד שיוכלו לתלות שנשרפו התולעים אבל לעומת זה יש להקל לצד אחר שגם אחר הצליי' כיון שהכל מונח במקומו הראשון יכול להסיר הסנפיר וסמוך להסנפיר עור סל הדג (כי על עור של הדג סמוך להסנפיר המה ג"כ מצויים) וגם צריך להסיר הזנב ועור הסמוך לו ובראש ובאזנים להסיר הכל והטעם