התעוררות תשובה חלק ד שעח

בעבודה. מ"מ אינו דומה דברכת רצה תפלה הוא מתפלל ג"כ יעלה ויבא משא"כ להתפלל כשם שעשית בהודאה דלהבא הוא וכמו שהב"י מביא בשם תוס' וברכת הודאה עיקר לשעבר ותפלה להבא. שם בב"י ד"ה ובמוסף וכו' וכתב בשם הגמ"ר. וי"ל דסבר כיון דמדמה הגמ' חנוכה במוספין לתפלת נעילה בשבת שחל יו"כ וכי היכי דהתם חוזר ה"ה נמי הכא וטעמא י"ל כדברי תוס' על הא דאי' בגמ' דאיבעיא מהו להזכיר חנוכה בבהמ"ז בתפלה דתפלה בצבור הוא והוה תפלה טפי פרסומי ניסא מבהמ"ז דליכא פרסומי ניסא כולי האי וי"ל דלכך בדיעבד גם בתפלה אינו חוזר דעיקר תפלה גם ביחיד נתקן דאבות תקנום ורחמי נינהו אבל מוסף דעיקרו לא נתקן רק בצבור בחבר עיר ולחד תנא יחיד אינו מתפלל כלל מוסף והוה רק בצבור נתקן והוי פרסומא ניסא לכן צריך לחזור דלא קיים תקנת חכמים. בסי' תרפ"א בטו"ז סק"א ובזה אין לך טעם לדחות התדיר. וכבר כתבנו דעיקר המצוה רק בתחלת חצי שעה הראשונה ולהדליק מיד בצאת הכוכבים רק בדיעבד יכול להדליק עד חצי שעה וגם בזה"ז יש ליזהר יעויין כל זה בפוסקים וא"כ כל רגע ורגע הוה מצוה עוברת ובזה לא אמרינן תדיר קודם לדחות לגמרי שאינו תדיר רק להקדים התדיר אם המצוה שאינה תדירה מתקיימת כהלכתה אח"כ רק מצות זריזין להקדים האינה תדירה ולעומת זה הוא מקיים מצות זריזין במצוה שעושה התדירה קודם קודם שמקיים מצות התדירה קודם ונדחה קצת ובזה אין חילוק דאם עשה האינו תדיר קודם נדחה מצות זריזין מתדיר ואין נפ"מ אם מקיים מצות זריזין בזה המצוה או במצוה זו. שם בעט"ז בסופו כיון דעביד בי' מצוה חדא ליעביד בי' אחריתי. ועוד דאבוקה להבדלה מצוה מן המובחר ונ"ח אין מדליקין באבוקה ויעויין במג"א לעיל ואפשר לפ"מ דמביא רבינו הרמ"א המנהג להדליק בנר שעוה יכול להפריד שני הנרות האלו הדבוקים ולהדליק כ"א. בסי' תרפ"ב טו"ז סק"ג והגמ"ר כ' דאם לא אמרו מחזירין אותו. וי"ל מחזירין (דהיינו קודם שעקר רגליו חוזר לברכת רצה אבל לאחר שעקר רגליו אינו חוזר לומר עוד הפעם השמונה עשרה ודווקא בר"ח וחוה"מ דעיקר חיובא להזכיר אם עקר רגליו צריך לחזור עוד הפעם י"ח) משא"כ בבהמ"ז כיון דכל עיקר אינו אלא רשות להזכיר ואם אינו רוצה אי"צ להזכיר אין מחזירין אותו וכן משמע תיבת מחזירין אותו ולא קאמר חוזר דמשמע מעצמו אם נזכר שלא הזכיר אלא אם סבר שא"צ להזכיר מחזירין אותו אע"פ שהגמ"ר מדמה לנעילה ביו"כ שחל בשבת מ"מ הא נקט רק בחנכה דיניהם ומביא ראיי' ומדמה אותו לנעילה הא כדאי' והא כדאי' שלא יהא חמור מערבית שחרית ומנחה ופשיטא הוא. בסי' תרפ"ה מחבר ס"ג אם לא הוציאו ספר ב' אי"צ לקרות יותר. ונ"ל דאז מתחיל לקרות ביום שאח"כ פרשת הנשיא זה שלא קרא בר"ח עם נשיא זה השייך ליומו. בסי' תרפ"ו מחה"ש סק"ה בסופו תנאי שמצטערים קאי גם על מעוברות ומניקות. ואינו מוכרח די"ל דמעוברות ומניקות דדרכן להיות חלושי הלב וצריכין הרבה פעמים ביום לאכול ומחצי שעה סמוך לזמנו אסור עד שיקראו מגילה ואולי צריכין אז לאכול וק' עליהם להמתין, גם בד"מ שהביא דין זה לא הוזכר מצטערות כלל. בסי' תרפ"ח מחה"ש סק"ח אם אח"כ חזר למקומו לכרך בט"ו קורא בט"ו. ולפי דנקטינן להלכתא דבדיעבד קריאתה ביחיד ויברך עליו לא יברך עוד הפעם שהחיינו כיון שבירך אתמול בקריאת המגילה רק שהוא מחוייב עוד הפעם בקריאת המגילה ולא הוה ביום ט"ו קריאת המגילה לו מצוה חדשה שבאה מזמן לזמן והוא פשוט. מחבר ס"ח בן עיר שהי' בספינה. ובמג"א סק"ב ובלא ברכה י"ל בן כרך אע"פ שאם הוא בדרך קורא ביום י"ד כדאי' ברמ"א מודים שקורא בט"ו ובברכה אם הוא בכרך בט"ו פשיטא שצריך לברך. רמא ס"ז חוזר וקורא אותה. עיין בה"ט ונ"ל דמגמר' אין ראי' לזה דהבן כפר שהקדים אם הוא בעיר ביום י"ד דחוזר וקורא עמהן דהתם רק חכמים אחר אנשי כנה"ג הקילו ולא הקילו על זה אבל אונס ויוצא לדרך דאכה"ג הקילו אפשר דאין צריך לחזור ולקרותה כיון דיצא כבר מעיקר הדין ולא מקולת חכמים אבל י"ל דאכה"ג ג"כ הקילו למי שצריך להקדים בתורת קולא אבל אם יוכל אח"כ לקרותה בי"ד צריך לקרותה כמובן ולדברי ר"ן אין ראיי' מכפרים דצריכן לחזור ולקרותה אם המה בעיר בי"ד די"ל במגילה דלילה איירי דהא לא קראו כלל מגילה דלילה כדאי' בר"ן אך לישנא דחוזר וקורא משמע גם ביום.