התעוררות תשובה חלק ד שעה

בו שמן קודם הדלקה שידליק חצי שעה ג"כ לא יברך דלמא הלכתא כלישנא קמא ואי"צ שעור אבל מלשון המחבר סי' תרע"ה ס"ב שכתב שצריך ליתן שמן שידליק כזה השיעור קודם הדלקה כיון דהדלקה עושה מצוה (וזה סברת הרא"ש וידוע שכ"מ שכ' רבינו יש מי שאומר הלכתא הוא כדאי' בכללי הפוסקים ז"ל) כיון שסיים שם המחבר לא יצא י"ח סתמא ולא קאמר מספק דללישנא קמא דלא בעי שיעור יצא משמע דסבר דשתי לשונות אמת כדמשמע מרי"ף ורמב"ם מ"מ פסק המחבר כוותייהו ונ"ל לצאת ידי כולם משום חשש ספק ברכה יקבץ אצלו איזה בנ"א שיראו הנרות שהדליק שיהא פרסום נס ואז יכול לברך בלי פקפוק לפ"מ שאנו נוהגין לברך כשבני ביתו מקובצים יחד אפי' כל הלילה כדאי' במג"א סק"ו והנה בר"ן פ' ע"פ אי' על הא דאמר בגמ' תרי כסא קמאי בעי הסיבה ואיכא דאמרי תרי כסא בתראי ומסיק בגמ' הלכתא אידי ואידי בעי הסיבה וכתב הר"ן לא אמרינן ספק דרבנן לקולא כיון דהספק הוא לכל העולם תמיד אם ישתה רק תרי כסא קמאי בטלה מצות הסיבה לגמרי וה"ה אפכא לכן בעי כולי' הסיבה אבל כאן י"ל אי הלכתא כלישנא קמא דלאחר חצי שעה אין עוד מצוה להדליק לא בטלה מצות הדלקה כיון דרוב העולם מדליקין בזמנה עם שקיעת החמה ולא ימתינו בכיון עד אחר חצי שעה פטורין להדליק מצד ספק אבל ללישנא בתרא לשיעורי' אם נאמר דלמא הלכה כלישנא קמא דאין צריך שעור א"כ יש לחוש דבמקום חסרון כיס יקילו כולם דלא יתנו בה כשיעור משום ספק דרבנן להקל א"כ יוכל שתעקר כל מצות נ"ח אם הלכה כלישנא בתרא שצריך באמת כשעור לכן צריך כל אחד ליתן בו כשעור כדי שלא יעקר המצוה לגמרי מ"מ י"ל גם לפי טעם זה לא יברך לאחר חצי שעה כיון דעיקר חיובא רק מצד ספק צריכין ליתן בו כשעור. בסי' תרע"א ס"ה וצריך נר אחר להשתמש לאורה ובמג"א שם מזה יצא המנהג שמדליקין שמש. נ"כ הצעת השיטה כך הוא בגמ' ת"ר נ"ח וכו' עד ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו ואמר רבא וצריך נר אחר להשתמש לאורה, יש מפרשים דאפי' אם מניחה על פתח ביתו מבחוץ צריך נר אחר כיון שאסור להשתמש שמא בעל כרחו ישתמש אצלו ואפי' למ"ד מותר להשתמש צריך שלא יאמרו הרואים לצרכו הדליקו מביאים האחרונים הגם דאנן פסקינן אסור להשתמש לאורה צריך נר אחרת דאם ישתמש יהי' לאותו נר אך צריך להעמידו רחוק מהם שאם ישתמש יאמרו לצרכו הדליק שניהם דלפעמים אדם מדליק כמה נרות על כן יעמיד רחוק מהם שלא יהי' השמוש רק לאותו נר. ולשון שאם ישתמש עיין פירושו בב"ח דלכתחלה אסור אפי' השמש שם, ואפשר שהם גרסו בגמ' כאותה גי' וצריך נר אחרת ולא גרסו תיבות להשתמש לאורה וכן הוא שיטת הרז"ה דנקט ולעולם צריך נר אחרת וכו' א"כ מדינא דגמ' צריך להיות דולק עוד נר אחד אצל נ"ח אפי' אם דולק על פתח ביתו מבחוץ ויש מפרשים דרבא קאי על סוף הברייתא ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו וע"ז קאמר וצריך נ"א להשתמש שלא יבא לידי איסור תשמישו ואפי' למ"ד מותר להשתמש לאורה צריך נ"א שלא יאמר הרואה לצורכו הדליקו כיון דעומד על שולחנו כדרכו בכל השנה וזה נראה הוא שיטת הרמב"ם דלא הביא הא דרבא אלא בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו לפ"ז לדידן דמדליקין בפנים דינא כשעת הסכנה חוץ אם מניחם במקום שאין דרך להדליק נר והא דנוהגים לעשות שמש הוא חומרא שמא יבא להשתמש בע"כ שלא יפגע באיסור שמוש לאורה אך צריך להעמיד רחוק כמ"ש לעיל. בסי' תרע"ג בטור יכול אח"כ לברור איזה שירצה להיות שמש אפי' הראשון. הגם שאם הראשון הוא השמש לפ"ז הפסיק בין ברכה להדלקת נר שבו מקיים המצוה נ"ל דסבר כיון דהוא צורך כדי שלא יכשלו בתשמיש אצל נ"ח הוה כמו לצורך המצוה כמו הבא מלח והבא לפתן. ב"י ד"ה שאלה וכו' ומותר ליהנות משלשתן. נ"ל דכוונתו משלשתן כל אחד בפ"ע לפי דברי הג"ה בשו"ע סי' תרע"ג ס"ג דאם נתערב נ"ח צריך להדליק שני נרות. מחבר ס"ב בין בשבת בין בחול. י"ל דאלו הי' בחול מותר להשתמש אז חיישינן שמא ישכח וישתמש בו גם בשבת ויטה משא"כ אם בחול אסור רגיל להסיח דעתו מיני'. ש"ת סק"ג ורשאי לישב בביתו בשעה שנ"ח דולקת. נלענ"ד בזה"ז דמדליקין בפנים א"כ יש לחוש שיאמר שמשום כך הדליק שלא ישב בחושך לכך צריך להדליק עוד הפעם אבל אם מדליקין במקום שאין דרך להעמיד שם נר כגון אצל חלון או זוית הוה היכר בזה וא"צ נר אחר ויכול לישב בביתו.