התעוררות תשובה חלק ד שעב

הדין לישן בסוכה ועיין בה"ת חלק ראשון וחלק שלישי בענין זה ותמצא נחת. בסי' תרע"א בב"י וטעמא משום פרסומי ניסא. וכיון דיליף מד' כוסות דשותאם בביתו ביחיד מוכח דגם בזה"ז או דר בין הנכרים דשואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק. שם וכמו שתיקנו קידוש בבהכ"נ משום אורחים. נ"ל כך להסביר דהא אורח פטור להדליק שמדליקין עליו בגו ביתא רק מ"מ מחוייב הוא לראות הנרות כדאי' בפוסקים ובזה"ז כולם מדליקין בפנים ממש ואין רואה שום נר לכך מדליק בביהכ"נ מפני האורחים שקיימו החיוב שעליהם ראיית הנרות. שם ד"ה מצוה וכו' ואע"פ שהמרדכי כותב וכו'. נ"ל להסביר דברי המרדכי דהנה הרא"ש מפרש לכך מצותה בתוך יו"ד דדבר שעשוי לאור אין דרך להניח כ"כ למטה א"כ אם מניח למעלה אין ניכר הפרסומא וזה דווקא אם מניח על פתח ביתו דההיכר היא לעוברים ושבים אבל אם מדליק בפנים דההיכר הוא רק לבני בית אין צריך להניחה למטה מאוד דבני בית יודעים שהוא כר חנוכה. מחבר ורמ"א ס"ב. ונ"ל דסברת התוס' הוא משום דנקט בברייתא וב"ה אומר יום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך לשון יחיד מדליק ומוסיף ש"מ דמהדרין מן המהדרין אין עושין הידור ראשון אבל הרמב"ם לשיטתי' דסבר דמהדרין הב"ה בעצמו מדליק נרות כמנין בני ביתו וא"כ שפיר נקט לשון יחיד דהכל בין מהדר בין ממ"ה מדליק הב"ה כפי מנין בני ביתו וכן הוא מבואר בשלטי גבורים וכן משמע מלשון רש"י ולפ"ז אזדא לרמב"ם טעמא דתוס' דאינו ניכר כמה הוא מן הימים שיאמרו שנתוספו כך בני בית דהחשבון דמוסיף וכופל בכל לילה לפי חשבון וניכר כמה ימים הם. רמ"א ס"א ויש מי שאומר דכ"א מבני ביתו ידליק. וברמב"ם אי' אפי' נשים וכן משמע לשון הברייתא נר איש וביתו וביתו בכל מקום היינו אשתו ועיין יש"ש בב"ק (ועיין בה"ת סי' כיון דאנו מהדרין שכ"א מבני ביתו מדליק למה אין מדליקין הנשים והבתולות). מג"א סק"א נ"ל דמי שאין לו שמן הרבה. נ"ל דבערב שבת אם נותן לכ"א מנרות מעט מעט ואינם דולקים לכה"פ בתחלת הלילה אינו צריך ליתן מאומה בשאר הנרות כי ביום אין שום מצוה בהדלקה ואינו הדור כי קיום המצוה בא בתחלת הלילה ואולי י"ל לפ"מ דפסקינן לקמן סי' דאם כבתה אפי' בע"ש קודם הכנסת שבת אינו זקק לה וצריך ג"כ לומר שעיקר מצותה כבר עברה א"כ יוסיף לכל נר ונר כדי שיקיים לכה"פ הדור מצותה בהדלקה. ד"מ סק"ג. הנה רבינו הטו"ר מביא בשם רבינו יואל דנ"ח שהניחה למעלה מעשרים בבית מבפנים כשירה כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיעות לסכך כשירה וכתב עליו הד"מ דלית הלכתא כוותי' דגם אם הדפנות מגיעות לסכך פסולה משום דהוה דירת קבע ואנן דירת ארעי בעינן וק' הא דמביא הד"מ דברי מהרי"א כאן שאין כהם שייכות להל' חנוכה וי"ל דכ' כך כי היכי דלא נטעה לומר שגבי סוכה ההלכה אם דפנות מגיעות לסכך כשירה אבל הראי' שמביא לנ"ח משם הוא נכונה שנ"ח למעלה מכ' פסולא משום דלא שלטא בי' עינא מביא ראיי' מסכך שאם דפנות מגיעות לסכך שלטא בה עינא שפיר והנ"ח כשירה. מחבר ס"ז ומדליקין ומברכין משום פרסומי ניסא ומי שהדליק לילה ראשונה בבהכ"נ ובירך שהחיינו כשמדליק אח"כ בביתו מברך שהחיינו להוציא את בני ביתו אבל אם אין לו בני בית נראה דלא יברך וראיתי אח"כ בש"ת וה"ה ביו"ט בש"צ שמקדש בבהכ"נ מברך שהחיינו וגם אשתו מברכת בשעת הדלקה אם אין לו עוד בני ביתו לא יברך עוד הפעם בקדוש שהחיינו. רמ"א שם ומסדרן ממזרח למערב. עיין בב"ה ונ"ל לפרש בכוונת הרמ"א אם אין המנורה בכותל דרום עצמו יניח המנורה לצד דרום היינו מימין החזן ולא משמאלו שהוא לצפון המחבר נקט מניח בכותל דרום וע"ז קאמר הרמ"א או בדרום היינו בצד דרום המנורה ועיין וכן מבואר בד"מ וז"ל דלא כמהר"י ברין שהיו נוהגין להעמידה לצפון לשמאל החזן. בה"ט סק"י דאם אבל מתפלל בערב שבת חנוכה מדליק אדם אחר הנרות. נ"ל דצריך למחוק תיבת "שבת" ואפשר לומר דמיירי באבל תוך זיי"ן שאסור לילך לבהכ"נ אבל בע"ש אחר מנחה מותר לילך ואם אז חל יום ראשון בשבת לא ידליק משום שהחיינו ועי"ל דמיירי באבל תוך ל' לא ידליק משום שהוא אסור בשמחה כל ל' יום ועיקר הטעם נ"ל דבאמת פשיטא שבתוך ביתו צריך גם האבל לברך שהחיינו על כל מצוה ומצוה רק בפעם ראשון בבהכ"נ בלילה ראשונה שמברכין שהחיינו שאז יש