התעוררות תשובה חלק ד שנו

דאביי דשמואל אפילו בכי האי גוונא אוסר מ"מ יש מפרשים כן לאבוה דשמואל יעויין ב"ח דפירש גלגל באבוה דשמואל כוונתו בלש אבל בגלגל היינו עיסה גם הוא מודה דשרי וכיון דהרבה פוסקים פסקו כרבה ולדידהו בגלגל ודאי שרי ולהפוסקים כאבוה דשמואל י"ל דגלגל נמי שרי לכן יש להקל. שם טו"ז סק"ה ולב"ח לא תמצא איסור נתינה בבית עכ"ל. על זה יש להשיב דנתינה בבית הוא מצד מראית העין שיאמרו שתרם היום כיון דאין דרכן למיכל פיתי' בביתי' דחברי' יאמרו שבודאי תרומה ומעשר הוא (דברגיל שרי) ויחשדוהו שהפרישו היום ולא אתמול דאי מאתמול הפרישה היה לו ליתנו מאתמול כדרך שעושין המצוה בזריזות ביומו ואין לו שייכות להולכה וזה דלמידין הוא כדאי' בתוס' ביצה דף י"ב ע"ב יכול באין רגיל לשלחו לביתו אבל בכגון זה אסור לשלחו לביתו ואסור ג"כ ליתנו בביתו משום מראית העין. שם ואע"ג דלישראל אין כאן אוכל נפש עכ"ל י"ל דאיירי בשבת ויעויין לקמן סי' תקכ"ג במג"א סקכ"ב א"כ ה"ה דאסור לישראל להוציא תרומה לכהן כיון דלדידי' איני ראוי והואיל דאיכא למיחש ליתא כדאי' במג"א. שם כיון דלא חזיי' לי' עכ"ל. כוונת הטו"ז דתרומה אסור בטלטול דפשיטא דשרי אלא בכגון הא דמיירי דאסורה להוליכה משום איסור הוצאה כיון דגם לכהן אסורה בטלטול. שם בנ"ח ויכול לאכול עכ"ל. יעויין במג"א אם מותר לבטל בשבת ברוב. שם וישייר פחות מכזית עכ"ל. לענ"ד בזה יש לעיין הרבה דבשאר חמץ מה"ת בביטול בעלמא סגי משא"כ כאן דאין יכול לבטלו דלא שלו הוא וב"י עובר משום הואיל בכיון נקט פחות מכזית וחצי שיעור מה"ת מותר וצ"ע והנה אם אכל כל הפת אלא... למיתשל על החלה דא"כ אכל טבלים למפרע וכאן דצריך לאכול הכל משום ב"י וממילא לא שייך הואיל אבל יש לעיין אי בתרומה דרבנן מיקרי של קודש כדי שלא יעבור עליו כיון דמה"ת אינו חייב בתרוייהו וממשנה כיצד מפרישין חלה אין ראי' דאולי מיירי בזמן בית ראשון. שם מג"א סק"י דאין מגביהין חלה ביו"ט עכ"ל והנה באמת במרדכי שלנו אי' ואסור לאפות והמעיין שם יראה דקאי על חלה שאסור לאפות משום שאסור לאכלה כן אי' שם יעויי"ש ואשמעינן דינא דחלה ולענ"ד דברי הב"ח קיימים דהרבה פוסקים פסקו כרבא דמותר להפריש חלה ביו"ט בגלגל מעיו"ט ולדידהו יכול לחלק העיסה להפריש חלה ולהניחה עד הערב ולאכול המותר ואולי הכא לחומרא והכא לחומרא. שם ומ"מ כ"כ להקל עיין סי' תקכ"ב ס"ב עכ"ל. ובאמת יש לחלק דהתם על כל פת אומר זה יאכל הוא לגמרי וכשאופה השני' אומר שזה יאכל לגמרי ולא הראשונה משא"כ כאן שכל העיסה גוף אחד ואופה בב"א ע"כ אופה בו חלה וכן הוא בב"ח וב"י שנקטו אסור לאפותה בה"א לבסוף משמע שכל העיסה חתיכה אחד היא. בסי' תק"ז במחבר מרבה עליהם עצים מוכנים עכ"פ. וברב המאירי איתא דנקט הגמרא לתוך התנור וז"ל שאם לא נשרו בתוך התנור אלא באיזה מקום שבבית אסור להסיקן אפי' ע"י שמרבה עליהם עצים מוכנים דכולי האי לא שרינן אפי' בדרבנן אבל וכו' עכ"ל וי"ל כיון שאסורין בטלטול לכה"פ אסור לבטלן לטלטלן להניחן לתוך התנור דעדיין לא מיקלי קלי איסורן והוי דשיל"מ רק לצל"ח דבטלטול לא שייך דשיל"מ אבל להסיק אותם שם במקומם הי' שרי והרב המאירי חידש אפי' זה אסור יען יכול לעשות הסקה לבשל בתנור רק אם נפל בתוך התנור בזה התירו ובדיעבד ועי"ל טעם דווקא אם נפלו עצים בתוך התנור לא מיחזי כמו ביטול אסור ומתקן רק כמסיק עצים כדרך כל השנה להסיק עצים בתנור אבל נפלו ע"ג קרקע כיון שאין דרך להסיק שם כל השנה אם מוסיף עליהם עצים נראה להדיא כרוצה לבטלם, ויש להסביר יותר דדרך מסיקין להבעיר איזה עצים יחידים תחלה וכאשר הם בוערים והשלהבת עולה מוסיפין אח"כ עוד עצים אבל כאן שמרבה תחלה עצים ואח"כ מסיקין נראה להדיא דרוצה לבטל האסור תחלה משא"כ בנפלו לתוך התנור שמסתמא דמלתא בוער בו אש אינו נראה להדיא כמבטל. שם מרבה עליהם עצים מוכנים ומבטלן. המחבר לא נקט טעמא דהתירא משום דמיקלי קלי איסור ועוד משנה לישנא דגמ' דבגמ' אי' ומסיקן והמחבר נקט ומבטלן לכן י"ל דהמחבר פי' מה דנקט הגמ' לתוך התנור היינו התנור הבוער ומרבה עצים מוכנים ומבטלן ולא צ"ל טעמא דמיקלי קלי דזה ידעינן ממילא דמיקלי קלי והטור נקט בלשונו ומבטלן דמיקלי קלי היינו ההטור רוצה לאשמעינן כפסקא דאביו הרא"ש ז"ל יען שקלי ג"כ