התעוררות תשובה חלק ד שכב

עניני חלק חושן המשפט סימן א' הנה בש"ע חו"מ סי' ו' ס"א איתא שדיין הנתמנה בשביל כסף אסור לעמוד מפניו ומצוה לזלזל בו והנה הב"ח מדייק מלשון הרמב"ם שכ' שנתמנה בשביל עושר לבד משמע אם הוא ראוי להיות דיין אעפ"י שיש גדולים ממנו וממנים זה בשביל עשרו מותר אבל מסתימת לשון הטור שכתב סתם דיין שנתמנה בשביל כסף וכן לשון הירושלמי אינון דנתמנון בשביל כסף משמע בכל ענין אם ממנים אותו בשביל כסף אסור ומלשון השו"ע אין הכרע שבתחלת הסעיף כתב כל הממנה דיין שאינו הגון עובר בל"ת לא תטע לך אשירה ולא כ' שאסור לקום לפניו ומותר לזלזל בו ומסיים וכל דיין שנתמנה בשביל כסף וכו' מצוה לזלזל בו י"ל דקאי אדלעיל שמינו שאינו הגון בשביל כסף לא די שעבר בל"ת אלא שמצוה לזלזל בו ואסור לקום מפניו והנה לפי הסברא כיון שראוי והגון ומקבלין אותו בשביל עשרו כדי שלא יוכבד עליהם הספקתו אשר מוטל עליהם כדאיתא שם בשו"ע סי' ס' ס"ג חיוב על ישראל לפרנס דייניהם וחכמיהם אבל לפי מה שמובא בסמ"ע הגמרא משום דכ' אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשון אתי אלה שבא בשביל כסף וזהב משמע אפילו הגון בכל ענינים כיון שקבלו אותו בשביל כסף נקרא אלהי זהב וטעמא בעי כיון שראוי והגון מה הפסד יש בדבר אם הוא ג"כ עשיר וי"ל כיון שאסור לקבל בכסף יהי' מי שיהי' אפילו ההגון היותר טוב אזי יהי' בחירתם נקייה מכל צד ויבחרו באמת היותר הגון וגדול בתורה ובפרט שהוא כעין שוחד ומעור עיני חכמים ויחשבו על שאינו הגון שהוא הגון ומביא שם הב"ח בשם הרמב"ם דדוקא הקהל שקיבלו אותו משום שהוא ג"כ עשיר מותר אבל אם נתן ממון לקבלו נקרא אלהי זהב ומצוה לזלזל בו ומביא שם ראי' מגמ' יבמות ס"א ע"א דמרתא בת בייתוס נתנה ממון כדי שיעשו בעלה יהושע בן גמלא לכהן גדול וכתב הב"ח אעפ"י שהי' ראוי להיות כה"ג בכל ענינים מ"מ נקרא קשר רשעים כדאי' שם ולפי"ז מוכח אפילו הוא לא נתן כסף שיקבלוהו רק אחרים נתנו בעדו ג"כ אסור (ודוחק לומר שאשתו נחשבת כאלו הוא נתן כי אשתו כגופו דמי כי מה שייך דבר זה לזה אם היא נתנה בלי ידיעתו) אבל תמוה דאשתמיטתי' להב"ח דברי רש"י ז"ל שם וז"ל קטיר קא חזינא הכא קשר של רשעים אני רואה כאן שלא הי' ראוי לכך אלא שנתן ממון ומינוהו עכ"ל מוכח להדיא מרש"י ז"ל שיהושע בן גמלא לא היה ראוי ומלשון שנתן ממון משמע שהוא נתן ממון או שהיא נתנה בידיעתו והוה כאלו הוא נתן אבל לפי"ז קשה למה דוקא משום נתינת ממון נקרא קשר של רשעים דהא הממנה דיין שאינו הגון אפילו בלא ממון עובר בל"ת וצ"ל דווקא בממנה דיין שאינו הגון עובר בל"ת אבל כה"ג אין ענין לזה כל שהוא מזרע אהרן אפי' הדיוט שבהדיוטות אם מינו אותו לכה"ג ועבד עבודתו ביו"כ כהוגן כמו שמלמדים אותו כשר בלי פקפוק רק מצוה לכתחלה למנות הכה"ג המובחר שבהם אבל יש לתמוה על רש"י ז"ל שכתב מפני שאינו הגון הלא יהושע בן גמלא תיקן שבכל עיר ועיר צריכין להושיב מלמדי תינוקות ללמד תורה כדאי' ב"ב כ"א ע"א אין לך ראוי גדול מזה שעל ידו נתרבה תורה ויר"ש ותלמידי חכמים. והנה בבא בתרא כ"א ע"א איתא בתוספות שיהושע בן גמלא היה צדיק גמור והא ביבמות ס"א ע"א דאמר רב יוסף קטיר קא חזינא [שנתן ממון] היינו משום שהיו עוד גדולים ממנו משמע שאם לא היו גדולים ממנו לא היה עושה עולה בנתינת ממון והוא נגד דברי הב"ח ועיין שם וי"ל כאשר כתבנו שבכהן גדול אם הוא הגדול מכולם באמת אין אסור אם נותן ממון אבל בדיין אסור משום אלהי כסף וכו' וחזינן לגאון שעורר שביומא דף י"א איתא יראת ה' תוסיף ימים אלו כהנים גדולים בבית ראשון ושנות רשעים תקצורנה אלו כה"ג שבבית שני כי שמשו בו יותר מג' מאות כהנים וחשב שם הצדיקים שבהם שמונה הגמרא אותם בשמותם שהאריכו ימים ולא חשב יהושע בן גמלא שהיה צדיק גמור עיין חתם סופר חו"מ סי' קס"ו] וי"ל הוא נשא מרתא בת בייתוס עוד קודם שנעשה כה"ג כדאי' במתניתן ומרתא בת בייתוס היתה בשעת החורבן כדאי' בגיטין פרק הנזקין א"כ כיון שנחרב הבית ופסקו כה"ג ממילא לא האריך ימים בכהונתו לכן אינו חושב אותו בין הצדיקים שהאריכו ימים הגם שבימי החורבן היה אגריפס המלך והוא