התעוררות תשובה חלק ד שיט

בביאה וצריך לייחד עדים קודם קידושין בביאה והוא באמת פריצות גדול והנה כמו שהפקר ב"ד הפקר מה"ת כך יכולין ב"ד להפקיד זרעו כדמצינו עיין תוס' כתובות דף ג' ע"ב ד"ה ולדרוש אפקרי' רחמנא לזרעיה וגם זה בכלל הפקר ב"ד וכדאי' בתוס' קידושין שמקדש בביאה דעתו על גמר ביאה וא"כ הקידושין באים עם גמר ביאה ואפקרי' רחמנא לזרעיה והדבר מוכרח ממקומו כאשר מתרץ הגמרא שויוה רבנן בעילתו בעילת זנות למה לא מסיק הגמ' שכל בעילותיו של כל זמן שהוא עמה שווינהו לבעילת זנות אלא באמת כל אותן השנים שהיה עמה דרך אישות לא היו בעילותיו דרך זנות לכן אם קדיש בביאה רק אותה הביאה של קידושין עשו רבנן לבעילת זנות כיון דקדיש בפריצותא כ"כ אבל שאר בעילותיו של כל הזמן אינן בעילת זנות וכדמסיק לישנא דגמ' שווי' רבנן לבעילתו' בעילת זנות ולא קאמר לבעילותיו. והנה לפ"מ דאי' שם בתוס' שאם בשעת ביאת קידושין קבלה קידושין מאחר קודם גמר ביאה מקודשת לשני, פשיטא שהיא חייבת על סוף הביאה וא"א לומר שפטורה מטעם תחלתה באונס וסופה ברצון כאונס דא"כ למה קבלה הקידושין משני ולענין זה מזידה היא אבל יש מציאות שבנערה שהיא ואביה מקבלין קידושין וקידשה אחר בביאה וקודם גמר ביאה קבל אביה קידושין מאחר פשיטא שהיא פטורה ואפילו אם מודיע אותה קודם גמר ביאה שקבל קידושין מאחר פטורה שהי' תחלתה בהיתר וסופה באונס. סימן ט' שמעתי מהרב הגאון מהו"ר יודא מודרן זצ"ל קושיא בשם רב אחד רפי דברי ר"ת בגיטין דף ל"ג ע"א בתוס' ד"ה ואפקעינהו לפי מה דמסיק שם שאם נתן גט לשלוחו וקודם שנתנה ביטלה שלא בפניו האשה מגורשת הגם שמן התורה בטל ועדיין אשת איש היא מ"מ אפקעינהו רבנן לקידושין מינה א"כ כל אחד יחפה על בת אחותו ישלח לה גט ויבטלנו ותירץ ר"ת דאם בכיוון עושה הבעל כן לאשתו שזינתה כדי לפוטרה על אופן זה לא אפקעינהו רבנן לקידושין והקשה הגאון הלא בבבא קמא דף ע' ע"ב מבואר בגמרא להדיא דבעינן בעדות דבר ולא חצי דבר א"כ האיך אשת איש שזינתה חייבת בב"ד עפ"י עדים שזינתה דילמא איננה אשת איש וצריכים לזה גם עדי' קידושין וא"כ הווי להו עדי זנות רק חצי דבר ומתרץ שם בגמרא כיון דעדי קידושין אינם צריכים לעדי זנות לא מיקרי חצי דבר והקשה הגאון הלא בזה צריכין עדי קידושין לעדי זנות דאם לא זינתה אמרינן אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה ואינה א"א כלל והוי חצי דבר ועדיין יוכל לחפות עליה ונראה לי לתרץ קושיא זו וודאי אם עדי זנות צריכין לעדי קידושין ועדי קידושין לעדי זנות הוי לה חצי דבר אבל כאן איננו צריכים עדי זנות לעדי קידושין לידע שהיא אשת איש כיון שהיא מוחזקת לא"א וגדולה חזקה שסוקלין ושורפין על חזקה ומצאתי סברא זו בתוספות בבא קמא דף ע' ע"ב ד"ה דאף וז"ל פי' כל זמן שלא הוחזקה באשת איש עכ"ל והמהרשא דקדק על דברי ר"ת שכתב שם בתוס' ד"ה ואפקעינהו וז"ל ועוד דאוקמינן אחזקה שהיא עכשיו נשואה דאל"כ נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים אמאי לוקה דאם אמר לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת והא התראה ספק היא שמא ישאל על נזירתו עכ"ל למה צריך ר"ת להביא עוד סיפא דמתניתין שאם אמרו לו אל תשתה וכו' הלא די לחזק סברתו ברישא דמתניתין ויש ליישב לפי מה דאי' בגמרא נדרים דף נ"ט ע"א דנדר מיקרי דבר שיש לו מתירין משום דמצוה לאיתשולי עליה מדר' נתן הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאלו הקריב עליה משא"כ בתרומה והנה נדרי מצוה אסור להתירם כמבואר בשו"ע יו"ד ונזירות הוא נדר מצוה כדתנן במתניתין נדרים דף ט' ע"א כנדרי כשרים וכו' חייב בנזיר ובקרבן א"כ מוקמינן לנזיר בחזקתו שלא ישאל על נזירותו משא"כ בשאר דברים אבל מסיפא דמתניתין דאומרים לו עדים אל תשתה אל תשתה וחייב על כל אחת ואחת מכיון ששתה פעם ראשונה וחייב מלקות אז מצוה לאיתשולי עליה לכה"פ אין כאן חזקה שלא ישאל על נדרו כיון שאם יעקור החכם מעיקרא אין עליו שום לאו ואיסור כלל לכן מביא ר"ת ראיה מסיפא דמתניתין דאף על פי כן כיון דעכשיו נזיר הוא מוקמינן אחזקה של עכשיו. סימן י' הובא בשו"ת חות יאיר סי' קס"ז בשם הזוהר שסכנה הוא ליקח אלמנה כי הרוח שנתן בה בעלה הראשון מתקוטט עם רוח השני ומי יודע מי ינצח