התעוררות תשובה חלק ד שטו

בחוט אחד הנה לפי דברי הטו"ז ביו"ד סי' רצ"ז אסור לקשור שני מיני עופות יחד אפילו העופות קשורין בפני עצמן כיון שדרכן לנענע הוי כשני בהמות שקשורין יחד בחבל אחד לפי"ז ה"ה שני מיני דגים אסור לקשרם ביחד הגם שהמחבר לענין כלאים בהרבעה בס"א כתב שנוהג גם בעופות מ"מ נכונים דברי טו"ז כי בטור עצמו כתב בכלאים בהמה חיה ועוף ולפי"ז אסור גם בשני מיני דגים בחוט אחד הגם בס"א כתב המחבר שנוהג גם בחיה שבים ולא נקט דגים שבים לפי מה שכ' הרא"ש דהרבעה לא שייך בדגים שבים כיון שא"א להרביעם ושייך רק בחיות שבים אבל לענין הנהגה שייך גם בדגים שבים כמו בחיות שבים אבל על המחבר קשה למה בהרבעה נקט גם עופות שאסורים ובס"ק בהנהגה לא כתב גם עופות אסורים בהנהגה וי"ל המחבר לשיטתו אזיל כפסק הרמב"ם בהנהגה לבד הגם שאין קשורים יחדיו חייב וזה לא שייך בעופות כי דרכם של עופות הם אינן קשורים לעופף אבל עדיין קשה הו"ל להביא שנוהג גם בעופות להשמיענו שאסור לקשרם ביחד וי"ל שני בהמות הקשורין בחבל אחד ונושאים החבל א"כ עשו מלאכה ביחד במה שנושאים החבל אבל העופות שקשורין זב"ז אם אחד מנענע האחר אינו מנענע וממילא אינן עושין מלאכה ביחד ומיושב מנהג העולם שאינם נזהרים בזה כמ"ש בטו"ז ס"ה ועדיין צ"ע. סימן כ' נסתפקתי כהן שעבד עבודה ואח"כ נמצא שהוא חלל שכל עבודות שעשה וכל הקרבנות שהקריב כולם כשרים דילפינן מקרא ברך ה' חילו שאפילו חללין שבו עבודתו כשרה כמו שמסיים הפסוק ופועל ידיו תרצה ונסתפקתי אם עבד עבודה שלא כהלכה באותן שאינה חייב עליה מיתה אלא מלקות כמבואר ברמב"ם שהתרו שלא יעשה כך ואעפ"י כן עבד אם קודם שהלקוהו נתגלה שהוא חלל ולא היה כהן למפרע ופטור ממלקות ועוד אם אחד פדה בנו אצלו ונודע שהוא חלל אם בנו פדוי אם לא אם המעות עדיין קיימין אם צריך להחזיר לאביו וכן בראשית הגז שקבל אם צריך להחזיר לו כי אפשר שדוקא בעבודה גלה לנו קרא כדכתיב ופועל ידיו תרצה אבל לא בשאר דברים או י"כ ומה עבודה שהיא חמורה כשירה כש"כ באלו ועיין בפסחים דף ע"ג ע"א משם יראה להדיא דדוקא עבודה כשרה אבל בשאר דברים לא כדאמר ר' טרפון על אכילת תרומה שנקרא עבודה לכן אם אכל הכהן תרומה ונמצא חלל אין משלם קרן וחומש משום דנקרא עבודה משמע בשאר דברים הוי כישראל גמור. סימן כ"א נ"ל דאשה שיש לה נחלות שדה וכרם פטורה ממצות בכורים כיון דהוא מ"ע שהזמן גרמא מעצרת ועד החג הגם שלא הזמן לבד גורם המצוה רק מי שיש לו שדה וכרם וגדילים בו הפירות מ"מ הזמן ג"כ עכוב בדבר כי מי שלא הביא עד אחר החג [ובדיעבד עד אחר חנוכה] אינו מביא עוד וגם פירות שנתבכרו קודם עצרת צריך להמתין ולהביאם אחר עצרת גם נ"ל שהאשה חייבת בווידוי מעשר הגם מי שהקדים תרומה לבכורים אינו מתוודה כי צריך להפריש המתנות כסדר כדאי' במס' בכורים וברש"י ז"ל על פסוק עשיתי ככל אשר צויתני הא אם הקדים תרומה לבכורים אינו קורא מ"מ כיון שהיא אינה חייבת בבכורים אינו מעכב וראי' לדבר שגם שלא בפני הבית חייבין להתוודות כמבואר בשו"ע יו"ד סי' של"ח סק"מ ובזמן שאין בית אין מביאין ביכורים [ואפי' אם קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולעתיד לבא מ"מ מזבח אינו בנוי וכ' והניחו לפני מזבח ה'] אבל י"ל שפטורה משום דהוה מ"ע שהז"ג שהתורה קבעה זמן אחר גמר בעור המעשר בתחלת שנת הרביעית והשביעית ברגל ביום אחרון של פסח וי"ל כי התורה אמרה כי תכלה לעשר אז תתודה אח"כ ברגל אבל אם אחד איחר בהבאת המעשרות עד שנה הרביעית ע"י אונס יכול להתוודות אח"כ עפ"י הסברא [כיון שהיה אנוס שלא היה יכול לבער מקודם] מ"מ כיון שהתורה צותה לבער בשנת השלישית והוא לא ביער לא יכול לומר עשיתי ככל אשר צויתני שלא עשה כמו שצוה הקב"ה ולא יוכל להתוודות והוה מ"ע שהז"ג ופטורה ויש לעיין עוד. סימן כ"ב בהתעוררות תשובה ח"ג סי' י"ד אות ב' כ' שמי שדר בחו"ל יוכל לקיים מצות התלוייות בארץ ע"י שיקנה לו אחד מתושבי א"י שדה ויעשה