התעוררות תשובה חלק ד שיד

אם נשתייר רוב גובה לא הועילה המצוה ואם היה שבת חייב על שעשה חבורה בשבת כיון שלא קיים מצות מילה ובמזיד כרת ובשוגג חטאת והב"ד פסק כחכם ספרדי כדהובא בב"י הל' מילה דהעטרה המקיף עד סוף הגיד אם כן קיים מצות מילה ופטור אם מל כן בשבת ואין לומר דדווקא אם בדבר שחולקים בו בעצמו צריך להיות חיוב כרת וחטאת כגון חלב או מלאכת שבת אבל אם בדבר בעצמו אינו חייב אלא משום שנעשה דבר זה בשבת ומחמת שבת באה לו החיוב אינו חייב הזקן זה אינו דבהל' ממרים כתב הרמב"ם שאם חולקים אם חמץ אסור בהנאה בשעה ששית והוא רק גזירה מדרבנן ואין בו אפילו לאו אלא שיכול לבא עי"ז לידי חיוב חטאת אם קדש אשה ומכש"כ אם מל בשבת שמילה בעצמה חייב חטאת אם היא פסולה. והנה גם בתפילין שייך דבר זה לפ"מ דמבואר בעירובין פרק המוצא תפילין כיון שדרך מלבוש הוא אם לבשם בשבת ויצא בהם ברשות הרבים פטור מפני שהוא דרך מלבוש א"כ אם הזקן והב"ד חולקין בשי"ן של תפילין שהוא הלכה למשה מסיני אם די בשי"ן אחד או צריך שתי שיני"ן או אם רק התיתורא צריך להיות מרובע והם סוברים שהבית צריך שיהיה מרובע לדברי' בשי"ן אחת כשר ממילא אם מניח תפילין כזו בחול יצא והוי בשבת דרך מלבוש ופטור אם יצא בהם לרה"ר ולדבריהם תפילין כאלה פסולין ואין לובשין כאלה בחול והלובש ומוציאן בשבת חייב וצ"ע כ"ז בסוגיא סנהדרין דף פ"ח ע"ב ולענ"ד לתרץ שהקושיא מעיקרא ליתא כל אלה הדברים שכתבנו איננו נעשה זקן ממרא אלא שנתגלגל עי"ז חיוב כרת וחטאת מצד אחר ואם לא יתגלגל פטור אבל בתפילין אם הפלוגתא בתפילין גופי' אם הם כשרים או לא חייב על פלוגתתו משום בטול מצות עשה דתפילין בלבד ולא נגע ביה משום איסור שיתגלגל עי"ז. סימן י"ז בבבא קמא דף נ"ה ע"א מבעיא לן המנהיג בעז ובשיבוטא דימא אם חייב על לאו דהנהגת כלאים יען כי העז הולך ביבשה והשיבוטא הוא במים אם צריכים דווקא שיהיו שניהם ביבשה או אם הם חיות שבים צריכים להנהיג שניהם בים יעויי"ש וברש"י והנה תוס' בע"ז דף ל"ט א' בד"ה וסימניך הביאו ראייה שהשיבוטא טהור וז"ל לכאורה לא קא יהיב האי סימנא אלא להני תרי מיני אחמרא ואתורא אבל אשאר מינין לא דהא בפ"ב דקידושין אי' רבא מלח שיבוטא והוא עז של ים כדאמר בפרק הפרה הנהיג בעיזא ושיבוטא מאי עכ"ל ותמוה לי שלא הביא תוספות ראיה שהשיבוטא טהור הוא מחולין דף ק"ט ע"ב דאמרה ילתא לרב נחמן כל מה דאסר לן רחמנא שרי לן כנגדו חזיר מוחא דשיבוטא מוכח להדיא דשיבוטא טהור הוא ומכל הנ"ל ומהגמרא דבב"ק מוכח דהמנהיג עז ושיבוטא ששניהם טהורים חייב משום כלאים וקשה מזה על הרמב"ם הל' כלאים פ"ט ה"ז דסבר דשניהם טהורים אינו חייב מן התורה רק מדרבנן וצריך לדחוק ולומר שהבעיא הוא אם אסור מדרבנן אבל זה אינו דהרמב"ם נקט להלכה שם בהלכה ח' שאסור ואם הוא רק מדרבנן הוה ספיקא דרבנן ולהקל וצ"ל שהרמב"ם נקט לחומרא כדמצינו הרבה פעמים שגם באבעיא דלא אפשיטא וגם בדרבנן נקטו הפוסקים לחומרא וראייה לזה שהרמב"ם לא כתב על זה שמכין אותו מכת מרדות רק איסור בעלמא. סימן י"ח נראה לי דבר פשוט במה שקושר יחד שני מינים אינו עושה שום איסור ואם ילכו אח"כ מעצמן והוא אינו מנהיגו אעפ"י שאחר כך ילכו מעצמן וישאו החבל הוא אינו עושה שום מעשה איסור וכמו שאי' בשו"ע יו"ד סי' רצ"ז ס"ב דווקא אם עושה כמכחול בשפופרת הוא חייב אבל אם מעלם זה על זה רק איסורא הוא ואינו חייב וי"ל במעלה זע"ז שזה דרך מעשה הרבעה זה אסור אבל בקושר שני מינים בחבל אין זה תחלת משא ואם אח"כ ילכו מעצמן וישאו החבל והוא אינו עושה כלום אין איסור כלל דומיא מה שאי' שם דמותר להכניס שני מינים לדיר אחד ואם הרביעו זה את זה אינו צריך להפרישם ועי"ל דווקא במעלה מין על שאינו מינו אסור דגזרינן מחמת טרדה אולי ירביעם משא"כ בקושר שני מינים יחדיו אין לגזור כולי האי אולי ימשכו אח"כ לפי"ז אין איסור לקשור ב' מיני עופות יחדיו כי בשעת הקשירה אינו עושה מעשה איסור ואם ינענעו אח"כ מעצמן מה בכך. סימן י"ט נסתפקתי אם מותר לקשור שני מיני דגים ביחד