התעוררות תשובה חלק ד שט

בעצמותו הוא פחות מכזית כמעיקרא ועוד איזה סברא יש לחלק אם היה מעיקרא כזית וחזר ונתפח בין אם לא היה מעיקרא כזית ויש להסביר הדבר כך ידוע כי כזית דם אינו כולו דם רק מעורב בו מים כמו שמעיד הנסיון אם הדם נקרש בכלי ימצא בכלי מים שנפרש מן הדם וכן גזר הקב"ה אם אוכל כזית דם זה אעפ"י שבטבעו מעורב בו גם דבר אחר חייב מכל מקום אם נצמק בהמה ועמד על פחות מכזית אעפ"י שיש בו עצם הדם כמו בכזית אעפ"י כן פטור מפני שלא אכל כזית אבל אם חזר ונתפח ע"י גשמים וחזר לכזית חייב כיון שבאותו כזית שאכל נשאר בו כ"כ דם מה שיש בכזית דם מטבעו אבל אם מעיקרא לא היה כזית אם גם נתפח ועמד על כזית מ"מ אין בו כ"כ דם כמו בכזית מטבעו ופטור. סימן ו' נסתפקתי מי שיש לו משרת נכרי בביתו ודרכו כפעם בפעם ליקח ממאכלים ומשאר דברים אשר בבית בסתר אם מותר לבעל הבית להניח דברים כאלה בביתו כיון שיודע שדרך המשרת ליקח מהם אם עובר בזה על לפני עור לא תתן מכשול כי בן נח מצווה על הגזל ועל הגניבה כידוע (ואפילו בפחות משוה פרוטה חייב ומרש"י סנהדרין נ"ז א' משמע דהא דחיוב ב"נ בגוזל בפחות משוה פרוטה מישראל משום צערא שמצער את ישראל בזה שלוקח ממנו ולפ"ז אם אין הישראל יודע שלוקח ממנו ממילא אין לו מזה צער ופטור) אבל אם בא אחד מן השוק והביא לבעל הבית מתנות אינו מחויב הבעל הבית להצניע אותם כי התורה לא אסרה רק לא "תתן" מכשול אבל אם מונח לפניו איננו צריך להסירו רק בישראל מחויב גם זה הן מצד השבת אבידה כי דרשינן סנהדרין דף ע"ג ע"א מפסוק והשיבותו לו השבת גופו ועוד מצד גמילות חסד ומצד ואהבת לרעך כמוך כדמפרש הרמב"ם בהלכות דיעות מה שאתה רוצה שיעשו לך כן תעשה לחבירך ואין די מה שבעל הבית מוחל בלבו מה שיקח ויגנוב כי המשרת אינו יודע שמחל לו [ואם יאמר לו הבעה"ב שמוחל לו יקח עוד יותר] מ"מ הגוי עושה בלקיחתו איסור כדאי' ברש"י ריש פרשת מטות על פסוק וה' יסלח לה כי הניא אביה אותה ומה זו שלא עשתה איסור במה שאכלה ועברה על נדרה כיון שהניא כה אביה וחשבה לעשות איסור צריכה כפרה ה"ה המשרת הגונב עושה איסור וכש"כ בגוי שנענש על המחשבה לבדו כדאיתא בתוס' קידושין ל' ע"ב א"כ שנענש על המחשבה ע"כ עשה איסור ואולם בדברים קטנים מאוד שאין דרך העולם להקפיד על זה י"ל דשרי כדאי' בשו"ע יו"ד סי' רמ"ח ס"ד שמותר ליקח דברים קטנים מאשה מעבדים ומבנים קטנים במקום שאין דרך הבעל הבית להקפיד עלזה לכן מותר להמשרת לעני או לבן אוהבו של ב"ב כיון שאין דרך להקפיד על דבר מועט. והנה דבר פשוט שאסור לקנות אצל חנוני או כדומה אם יודע שמרמה במדה ובמשקל שמכשילו בקנייתו ממנו בבא תעשה עול במדה ובמשקל אפילו אם הקונה מוחל לו בלבו מה שירמה אותו כי אם יאמר לו ירמהו יותר הרבה] א"כ המוכר עושה עכ"פ איסור כדאי' ברש"י פ' מטות הנ"ל והקונה עובר על לפני עור וכדמוכח בסוף פ"ק דע"ז שגם המכשיל באיסור דרבנן עובר על לפני עור וחזינן לגאון [עיין כתב סופר או"ח] שהמכשיל באיסור דרבנן עובר ע' לפני עור מה"ת ולא יהא איסור דרבנן גרוע מנותן עצה שאינה הוגנת לו ועיין תוס' ע"ז דף כ"ב ע"ד. סימן ז' צריך בירור אם אחד מחוייב לעשות לחבירו דברי גמילות חסדים או שאר דברים שחייב לעשותם לו על פי התורה ואעפ"י כן עד עכשיו מנע עצמו לעשות לו דברים אלו ואחר כך שלוה ממנו מעות הוא רוצה לעשות לו דברים אלו אם מותר להמלוה לקבל ממנו שמושים אלו מאחר שהלוה מחוייב לו לעשות דברים אלו מן התורה או נאמר מאחר שקדם הלואתו לא עשה לו ורק עכשיו אחר שלוה ממנו הוא חפץ לעשות יש בו משום אבק רבית. סימן ח' בשו"ע יו"ד סי' קצ"ב אי' כלה שתבעוה לינשא ונתפייסה צריכה לישב שבעה נקיים ונסתפקתי אם היא זקינה שכבר דמיה מסולקות אם גם היא חייבת לישב שבעה נקיים וראיתי שהובא בספר גבעת שאול שגם זקינה צריכה להמתין גוף התשובה לא ראיתי אבל בלי ספק טעמו כי הגם שהיא מסולקת דמים ואינה צריכה לחוש לווסת מ"מ אם ראתה דם מחמת אונס וכדומה אינה טהורה ה"ה שצריכה לישב ז' נקיים שמא מחמת חמוד ראתה