התעוררות תשובה חלק ד שב

ועוד אולי היום חוה"מ ובחוה"מ כשרים פסולי הראשון וכן בזה ואין להקשות על זה מהא שאנו נוהגים בפסק הלכה שאין מברכין ביו"ט שני שהחיינו על נטילת הלולב הגם שבקידוש מברכין גם בליל שני משום ספיקא דיומא הטעם אולי אתמול חול הי' ולא יצא בשהחיינו אבל בלולב אם גם יום הראשון חול הי' מ"מ כיון שנטל אותו לשם מצוה יצא בברכת שהחיינו זה יען העושה לולב לעצמו איזה ימים קודם סוכות בחול מברך על העשי' שהחיינו א"כ לא גרע נטילת לשם מצוה מאילו בירך בשעת עשיית הלולב וק"ל. סימן ס"א מה שראיתי בספר התעוררות תשובה ח"ג סי' ס"ו בסופו שמעורר שמה שנוהגים לכרוך האתרוג בחוטי קנבוס כדי שיתחמם ועי"ז יהיה מראהו ירוק (געלב) וכדי שלא יוזק האתרוג מהכלי הקשה שמונח בו כורכים אותו בחוטי קנבוס אלה שיקחם מהאתרוג קודם שמברך עליהם שהוא מין הגדל בארץ ועובר על בל תוסיף וכעת עלה בדעתי שעל החוטים האלה אין עליהם תורת בגד לא לעני ולא לעשיר כדאי' בהלכות שבת סי' שי"ח סי"ג שסמרטוטים שאינם ג' על ג' מוקצה הם ומכש"כ חוטים האלה שאין עליהם תורת בגד כלל שאסור ללקטם מהאתרוג ביו"ט כי אפי' אתרוג ולולב שנקצצו ביום טוב אסור ליטול משום מוקצה וגם שיבטל עי"ז ממצות עשה כמבואר בכל הפוסקים וכמו שאם מונח גל של אבנים על השופר שאסור לטלטל האבנים כדי ליקח השופר לתקוע בו כדאי' בגמ' ר"ה דף ל"ב ע"ב מובא במג"א סי' תקפ"ו ולכן צריך ליזהר ללקט החוטים מערב יו"ט והנה אם שכח ליטל מהאתרוג בעיו"ט אעפ"כ יקח האתרוג ביו"ט למצוה כיון שאינו מתכוון להוסיף רק נראה כמוסיף שאסור מדרבנן כדאי' באו"ח סי' תרס"ח אבל בזה כל הרואים יודעים ומכירים שחוטים האלו באו מחמת שמונח האתרוג בקנבוס ואין בזה נראה כמוסיף ומשום טלטול מוקצה אין בו כיון שאין מטלטלם להדיא רק ע"י דבר אחר ויוכל לנפח בפיו להסירם מהאתרוג וכדאי' בשו"ע סי' ש"ח סמ"ג שמותר לטלטל מוקצה ע"י נפיחה] והוי טלטול מן הצד ושרי ומותר לצורך ועוד נ"ל שלקיחה ע"י דבר אחר שלא בדרך הכבוד כמו שאינו יוצא המצוה בעצמו אם לוקח הד' מינים ע"י דבר אחר שלא בדרך הכבוד כדאי' בגמ' סוכה דף מ"ב ע"א כן אינו עובר על בל תוסיף אם לוקח הנוסף ע"י ד"א שלא בדרך הכבוד ולא עוד אלא אם נוטל ה' מינים והנוסף הוא מהופך ולא כדרך גדילתו אינו עובר על בל תוסיף אפי' מכוין להוסיף לשם מצוה] כיון שאינו יוצא בזה המצוה גופי'. סימן ס"ב על פי מה שמסופק בהתעוררות תשובה חלק ראשון אם נוטל הלולב במחובר לקרקע אם מקרי נטילה ויוצא בזה מן התורה עיין שם סימן קמ"ב ומביא ראי' מתוס' חולין דף פ"ט בד"ה והתניא שכתבו לפי דברי רבינו תם שהא דתניא לולב של גוי לא יטול ואם נטל לא יצא מיירי בלולב של ע"ז קודם שבטלו והקשו התוספות מהא דתנן לולב של אשירה ושל עיר הנדחת פסול ומוקים בגמרא דמיירי מתניתין באשירה דמשה היינו באשירה של ישראל שאין לה ביטול] ולדברי רבינו תם דלוקמא באשירה של גוי וקודם הביטול ותירץ כיון שנוטל הלולב מאשירה זה גופו הביטול ואפילו אם נטל עלה של אשירה נתבטל ואם יוצא בנוטל הלולב במחובר אם כן הדרא קושיא על רבינו תם לדוכתי' מוכח דלא יצא בכך והנה יש לדחוק לומר כיון דמדרבנן אסור ליטול הלולב ביו"ט משום מוקצה אינו רוצה הגמרא לפרש המתניתין שמיירי באופן הזה היכא דעביד איסורא אם כן מה מתרץ הגמרא שם בסוכה כאן ביו"ט ראשון כאן ביו"ט שני [היינו חול המועד] הלא יוכל הגמרא לפרש המתניתין שאינו יוצא בלולב של אשירה גם ביום שני [דהיינו בחול המועד] דאין בו משום מוקצה וכיון שיוצא בנוטל במחובר ולא צריך לתלוש תחילה אם כן לא נתבטל אשירה וכתותי מכתת שיעורה ולא יצא גם ביום שני מוכח דבמחובר לא מקרי נטילה אבל לפי לשון התוספות ביבמות דף ק"ג ע"ב בד"ה סנדל של ע"ז בתוך הדיבור שכתבו וז"ל אבל לולב של אשירה משמע שנלקט מן האשירה ע"כ ודכתבו דמשמע שנלקט מן האשירה ואי אינו יוצא בנוטל במחובר היה להם לכתוב כיון שנוטל מן האשירה נתבטל מוכח דיצא אם נוטל במחובר רק משום דמשמע כך שנלקט אבל באמת יוצא במחובר ועיין בצל"ח שבת דף קל"א ובשו"ת מהרש"ם ח"א סימן א' ובפמ"ג סימן תרנ"ג.