התעוררות תשובה חלק ד רצה

א"י שהלך לחו"ל או בן חו"ל שהלך לא"י באיזה אופנים שחייבים ביו"ט שני או פטורים כמו במג"א סי' תצ"ו ס"ק ו' ובשערי תשובה שם שהובא דיעות שונות בזה ומסופק האיך יעשה נראה לי שיש לעשות כך מתפלל בליל ביו"ט שני תפילת י"ח של חול ויאמר יעלה ויבא אם הוא חול המועד יפה התפלל ואם הוא יו"ט ג"כ יוצא כמו שאיתא בסי' קכ"ז שמתפלל ביו"ט או בשבת תפילת של חול והוזכר בו שבת או יום טוב יצא ואם הוא ליל פסח יעשה הסדר אצל אחד מבני חו"ל ויאמר לו שיכוון כל הברכות קידוש ושאר ברכת הסדר להוציאו והוא מכוון לצאת בו אם אצלו יו"ט ואם אי אפשר לו יעשה הסדר לבדו בפני עצמו ולא יברך הברכות משום ספק חומר לא תשא וברכות אינן מעכבות אבל קידוש לא יוכל לומר משום ספק ואז יאמר על כוס ראשון ההגדה ויאמר עד בכל דור ודור על הכוס וישתה ואחר כך יאמר על כוס שני בכל דור ודור עד ברכת גאל ישראל וישתה בלא ברכה ואחר ברכת המזון על כוס שלישי וישתה ואחר כך יגמור הלל על כוס רביעי בלא ברכת יהללוך וישתה כוס רביעי, בשחרית יתפלל ג"כ ג"הי"ח כמו בלילה ברכת הלל במקום שאין מברכין על הלל רק בשאר ימי פסח ישמע ברכת ההלל מש"צ או מאחר שיוציאו, מוסף יתפלל כאתמול ואפילו הוא חול המועד לא הפסיד אם הוא אמר גם פסוקים בחודש הראשון במוצאי יו"ט ישמע הבדלה מאחרים שיכונו להוציא אותו ואם הוא לבדו יש פלוגתא בגדולי האחרונים זצ"ל, אם לא הבדיל במוצאי יום טוב עד מתי יוכל להבדיל ויש מהם סוברים רק ליל יו"ט ולא יותר לכן משום ספק ברכה לא יבדיל מעצמו הגם שלא הבדיל בליל יו"ט שני בתפילת י"ח יוכל לומר אתה חוננתנו ואינו הפסק ועוד סדר הבדלות מונה משום הפסק בתפלה שאמר מה שאינו צריך לומר (כי אולי יו"ט הוא ואינו צריך להבדיל) אין חשש כדאיתא בשו"ע סי' ק"ח סעי' י"ב וז"ל הטועה ומזכיר מאורע בשאר ימים בתפלה ולא בזמנה לא הוי הפסקה וביו"ט שני של ימים האחרונים ינהג כך מתפלל תפילה של חול ויאמר יעלה ויבא את חג המצות הזה ויכול לכוין בתיבת הזה משום ספק את חג המצות הזה שבני חוץ לארץ וכן בשחרית וכן במנחה ברכת הלל ישמע מאחרים להוציאו והלל יאמר בעצמו ואין בזה איסור משום קורא הלל בכל יום כיון שעושה משום ספק ותכלת המוסף ישמע מהשליח ציבור ויצא בתפילתו ולא גרע מהא דפסקינן סי' כ"ח סעי' י"א ובסימן רס"ח סעי' ד' משום טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בר"ח או בחול המועד שצריך לחזור ולהתפלל ישמע תפילת ש"ץ ויכוין לצאת בתפילתו כיון שכבר התפלל דינו כאינו בקי או כעם שבשדות שיוצאים בתפלת ש"ץ ובמיו"ט ישמע הבדלה מאחרים ואם חל יום האחרון באחד בשבת יוכל להבדיל במיו"ט בעצמו ממה נפשך אם יו"ט הוא צריך להבדיל ואם חול הוא כיון שלא שמע במוצאי שבת ולא בירך הבדלה של חול צריך להבדיל עתה הבדלה של חול משום תשלומין דשבת כדפסקינן בשו"ע סי' רצ"ט ואם לא הבדיל במוצאי שבת יכול להבדיל עד סוף יום שלישי ובליל שמיני של סוכה יאכל בסוכה אם יו"ט הוא היינו אם יום שמיני הוא אוכל בסוכה כתקנת חכמים ואם לאו אינו אוכל בה לשם מצוה ומשום נראה כמוסיף אינו כיון שמתכווין לאכול בה רק משום ספק כדאיתא בסי' ל"א במג"א ס"ק ב' וז"ל והמניח תפילין בחול המועד אינו עובר משום בל תוסיף כיון שאינו מתכוין להוסיף פי' שעושה משום ספיקא שמא חול המועד חייב בתפילין עכ"ל. והנה אם חל יום שני בשבת מתפלל בכל תפלתו של שבת גם מוסף משל שבת ואם אולי יו"ט הוא אצלו יכווין בשחרית ובמוסף ובתפלת מנחה בתפילת ש"ץ שכולל בתפילתו שבת ויו"ט יחד כדכתבו הפוסקים שאם חל יו"ט בשבת וטעה והתפלל של שבת לבד שצריך לחזור ולהתפלל תפילת יו"ט ולהזכיר בו של שבת ולכלול בחתימתו גם של שבת אבל בדיעבד אם התפלל רק של יו"ט לבד ולא כלל בה גם של שבת יצא כיון שכבר מתפלל של שבת ואין לומר שיתפלל הוא בתפלותיו תפלת יו"ט ולכלול בו שבת זה אינו דלמא לאו יו"ט הוא ואינו יוצא בתפלה זו משום שבת כיון שמפסיק בה וחותם בשתיהם מקדש השבת והזמנים משנה בחתימתה וכל המשנה מהמטבעה שטבעו חכמים בברכה [בעיקר הברכה] אינו יוצא ידי חובתו ואין לומר בהתפלה ושל שבת ויאמר יעלה ויבא ברצה כמו שכתבתי למעלה וכיון שהזכיר בתפילתו גם משום יו"ט זה אינו דווקא מתפלל תפלת של חול שמעיקר החיוב גם בשבת ויו"ט צריך להתפלל י"ח רק חכמים הקילו משום כבוד שבת די אם התפלל רק ז' ברכות משום כבוד שבת וזה יצא ידי חובתו אם הזכיר איזה ברכה גם שבת או יו"ט אבל אם מעיקרא לא התפלל רק שבע ברכות והוסיף בו יו"ט או שבת אינו יוצא כדאיתא בגמרא ברכות דף כ"א עמוד א'.