התעוררות תשובה חלק ד רצד

לחזור ולהתפלל ואם כוון לצאת בחזרת ש"צ מתחלה ועד סוף וענה אמן יצא בזה כאלו התפלל הוא בעצמו הגם ששליח צבור אינו מוציא רק את מי שאינו בקי ולעם שבשדות מ"מ כיון שכבר התפלל יוכל לצאת בתפלת ש"צ א"כ זה שמסופק אם צריך ויכול להתפלל מוסף בעצמו לא גרע מזה ששכח יעלה ויבא ואם הוא ביחיד לא יתפלל מוסף ופשיטא אם קורין אותו לקריאת התורה שיכול לעלות ולקרות כדאי' באו"ח סי' תקפ"ח ובמג"א שם שבתענית בה"ב לא יעלה לתורה מי שאינו מתענה אבל אם כבר קראו אותו יוכל לעלות הגם שהוא אינו מתענה ואינו מחוייב לקרות בתורה ה"ה בזה. ואם הוא כהן יוכל לישא כפיו כיון שהצבור חייבים להתפלל מוסף ולהם התפלה חיובית יוכל הוא לישא כפיו כמו כהן שכבר התפלל ונשא כפיו ומתרמי ליה ציבורא אחרינא ואינו מתפלל עמהם אעפ"כ יוכל לישא כפיו עוד הפעם והנה בליל שני יאמר בתפלתו אתה חוננתנו שסדר הבדלות הוא מונה ואין בו משום זלזול יום טוב וקידוש ישמע מאחרים שיוציאו אותו ואם אין לו מי שיקדש לו יאכל בלא קידוש שספק ברכות להקל, הבדלה על הכוס לא יעשה משום ספק ברכה ובמוצאי יו"ט שני ג"כ לא יוכל להבדיל אולי אותו יום חול והבדלה במוצאי יו"ט אינו מבדיל אלא כל הלילה אבל באסרו חג לא ויש מרבותינו האחרונים שסוברים שיוכל להבדיל כל יום אסרו חג אבל לא במוצאי היום רק ישמע הבדלה מאחרים אבל אם חל ליל שני במוצאי שבת להבדיל ולומר ברוך אתה המבדיל בין קדש לחול אינו יכול דלמא יו"ט הוא רק יאמר ברכת הבדלה בלי שם ומלכות ובלי חתימה אבל במוצאי יו"ט שני יוכל להבדיל על הכוס בברכה ממנ"פ אם יו"ט הוא צריך להבדיל במויו"ט על הכוס ואם חול הוא הלא לא הבדיל במוצאי שבת ומי שלא הבדיל במו"ש יוכל להבדיל עד סוף יום ג' דנקרא בתר שבתא כדאי' שם בשו"ע ויש לומר דהסברה דבמוצאי יום טוב אם לא הבדיל יוכל להבדיל כל היום של אסרו חג עד הלילה אם כן ביום אסרו חג אחר פלג המנחה יוכל להבדיל ממ"נ אם חול הוא ואתמול יו"ט הרי יוכל להבדיל כל היום ואם היום יום טוב הרי בכל השבתות וימים טובים במקום מצוה יוכל להבדיל מפלג המנחה ולמעלה כדאיתא בשלחן ערוך סימן רצ"ג סעיף ג' עיין שם וגם שאיתא שם שיתפלל תחלה מעריב הלא יוכל להתפלל תחילה מעריב ובדיעבד אם הבדיל קודם תפילת ערבית יוצא כמו מי שמקדש בערב שבת אחר פלג המנחה קודם שהתפלל ופשיטא שאסור במלאכה ואפילו בן א"י שדעתו לחזור בקרוב ואינו צריך לקדש יו"ט שני מ"מ אסור הוא במלאכה אפי' בצנעא כדאי' בשו"ע סי' תצ"ו בליל שני של פסח יעשה הסדר עם אחד מבני חו"ל ויקיים כל מצות הסדר רק קידוש והברכות יאמר לבן חו"ל שיכוון להוציאו והוא יכוון שיצא בו ויענה אמן ואם הוא יחידי יעשה עניני הסדר בלי ברכות וכיון שאינו מקדש משום ספק ברכה יאמר הגדה וחצי הלל בלא ברכת אשר גאלנו ויברך על הכוס וכיס שני יברך עליו ברכת המזון וכוס שלישי יאמר עליו הלל בלי חתימה וישתה בלא ברכת פרי הגפן ועל כוס רביעי יאמר נשמת בלי חתימה וישתה בלא ברכה ויקיים בזה מצות ד' כוסות וענין עירוב תבשילין אם חל ערב שבת ביו"ט יעשה ע"ת בלי ברכה או ישמע הברכה מאחר וישיבה בסוכה בשמיני עצרת צריך לקיים מצד ספק דלמא הוא שביעי אצלו אבל י"ל הא דאיתא בגמרא ופוסקים ששמ"ע בין השמשות אם רצה לאכול סעודה צריך לאכול בסוכה הגם שהוא ספק ספיקא דלמא שמיני הוא ואם הוא שביעי דלמא כבר לילה הוא מ"מ כיון שתקנו חז"ל יו"ט שני כוודאי כל מה שנוהג בראשון נוהג בשני אבל איש פרטי שמסופק אם מחוייב לעשות ביום זה יו"ט א"כ נדון כספק ספיקא אם מחוייב או לא וספק דרבנן להקל מ"מ יש לו להחמיר, עוד י"ל שיתפלל מוסף אם הוא יחידי באופן שיתפלל תפלת חול ויזכיר בשמע קולנו והביאנו לציון עירך וכו' ונעשה מוסף יום הזה וכו' אם מחוייב בתפלת מוסף יוצא בזה ואם חול הוא אצלו יתפלל בתורת נדבה ולחדש אין צריך בזה דאין לך חדוש גדול מזה שמתפלל מצד ספק כדאי' להדיא בשו"ע או"ח סי' קי"ח. סימן מ"ו שאלה בא לפני מבן א"י שלמד בישיבה בחו"ל ויתעכב פה ללמוד בישיבה איזה שנים ודעתו לחזור והנה לפי מה דאיתא במג"א בסי' תס"ח ס"ק י"ב שכתב דבחורים שלומדים בישיבה ב' וג' שנים דעתם לחזור משמע דס"ל דבחורים מקרי דעתם לחזור אעפ"י שדעתם ללמוד שם ב' וג' שנים וגם נסתפקתי היכא דאיתא פלוגתא מרבותינו ז"ל בבן