התעוררות תשובה חלק ד רפז

מחוך הפסולת בידו כדי לאכול מיד לאלתר מותר אבל אם מניח אותו לסעודה אחרת חייב והטעם כתבו הפוסקים דאם אוכלו מיד היינו דרך אכילה בכך וכמה פוסקים התירו מטעם זה לחתוך ירק דק דק סמוך לאכילה כן גם בצובע אוכל דרך אכילה בכך ועי"ל כיון שאוכלו מיד אינו צובע להתקיים ודומה למה שאי' בפוסקים דמנעכים התפורים יחד מחדש מותר להפרידם בשבת כיון שמעיקרא לא נעשה תפירה זו להתקיים וכש"כ אם אוכלו מיד פשיטא שלא נעשה צביעה זו להתקיים אעפ"י שאם היה מניחו זמן רב הוי מתקיים הצבע. סימן ל' ראיתי לגאון אחד בספרו שמצדד להקל מי שמנגן בכלי להעמיד קול נגונו משום דבזמן הזה אין בקיאין לעשות כלי שיר ומביא ראי' מרמ"א או"ח סי' של"ט מ"ש על המחבר דאין מספקין יד על יד או על ירך גם אין מרקדין וכתב עליו הרמ"א שיטת התוספות שבזמן הזה שאין בקיאין לעשות כלי שיר יש להתיר ומסיים מוטב שיהיו שוגגים, ולענ"ד לא דמי כלל בוודאי לעשות מתחלה כלי שיר מחדש אין אנו בקיאין ולכן אין לחשוש שאם מרקד שיעשה כלי שיר כלי חדש לנגן בו כדי להרבות השמחה אבל אם הוא מנגן באמת בכלי שיר ואם יתקלקל צריך קצת תקון וחייב על זה משום מתקן מנא וזה קל לעשות כדאי' ברש"י בעירובין מובא במג"א שם שאם נפסק נימא אחת (וכנור אם קשרו וממשיך הנימא חייב משום מתקן מנא והראיה לזה שבסי' של"ח מביא המחבר שאסור לנגן בכלי שיר ומאריך בסי' זה ומבאר הפרטים באיסור נגון בכלי שיר ולא הגיה הרמ"א עליו כלום רק בסי' של"ט על מ"ש המחבר אין מרקדין על זה מגיה הרמ"א ומביא שיטת תוס' שיש סברא להתיר כיון שאין בקיאין לעשות כלי שיר וגם ע"ז כ' מוטב שיהי' שוגגין. סימן ל"א תמוה לי מאוד מ"ש ברמ"א או"ח סימן ש"ח סמ"ה שמותר לשחוק ביום שבת בכדור הלא הב"י שם מביא את הירושלמי מס' תענית פ"ד ה"ה שטור שמעון חרב משום שהיו משחקים בכדור ואי' שם במפרש ששחקו בשבת קודש וכן אי' באיכה רבתי שהיו מטיילין בכדור ביום שבת וא"כ נראה מזה שאסור גמור הוא שנענשו על זה ומדוע פסק ברמ"א להקל והתיר לשחוק בכדור וצ"ב מדוע אסור לשחק בכדור הלא המשחקים מוצאים בו עונג ועונג שבת מצוה רבה היא כדאי' בשו"ע או"ח סי' תט"ו ס"א בהג"ה וז"ל או שרוצה לילך לטייל ביום טוב או בשבת בפרדס דבר זה נקרא דבר מצוה עכ"ל ומניחים בשביל זה עירובי תחומין אעפ"י שאין מניחין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה ונ"ל ליישב כי מנהג ישראל הוא שממאסים ומרחיקים לשחק בכדור ואומרים הטעם מפני סרך ע"ז ויש סמך לזה במס' ע"ז דף מ' ע"ב צורה שיש בידה כדור או מקל סימן שהיא ע"ז וזה באמת עון פלילי ובירושלמי תענית אי' סתם מפני שהיו משחקין בכדור ולא כתוב שם בשבת אבל במדרש איתא בשבת וי"ל אורחי דמילתא נקט כי בימי החול היו טרודים בפרנסתם כדאי' שם שהיה מסחרם רב מאוד אבל בשבת היו פנויים ודברי הרמ"א י"ל שמצד שבת אין בו איסור אבל בתוספות במס' ביצה דף י"ב ע"א ד"ה הכי אי' דמשחקין בכדור שקורים פלוטא ביו"ט ברה"ר ונשמע דהיו נוהגין לשחוק בכדור ואולי זה שקורין פלוטא הוא מין אחר, אבל הב"י וד"מ שמביאים דברי תוס' לראי' להיתר לא חלקו בין פלוט"א לכדור. סימן ל"ב נ"ל פשוט הגם שהלכה הוא [כמש"כ הרמב"ם הל' שבת פי"א הט"ו] שהכותב בשבת שתי אותיות חייב דווקא אם כותב בצבע שמתקיים על דבר המתקיים אבל בלאו הכא פטור מ"מ במשרטט כדי לכתוב או הבנאים המשרטטים כדי לכוון החתיכה אם גם משרטט בדבר שאינו מתקיים חייב שכל תכלית השרטוט הוא כדי שיהיה החתיכה מיושר ואח"כ אינו צריך לשרטוט כלל א"כ נעשה תכליתו של השרטוט ואח"כ השרטוט מיותר הוא משא"כ בכתיבה שכל מלאכת שבת ממשכן ילפינן והכתיבה היתה במשכן שהיו כותבין אותו על קרשי המשכן כדי שאם יפרקו המשכן ויקימו אותו אח"כ ידעו לחבר דף אל חבירו וזה צריך להיות על דבר המתקיים ובדבר המתקיים. סימן ל"ג מסופק אני בהא דס"ל אביי ורבא בפסיק רישא