התעוררות תשובה חלק ד רפו

אחר והנה לפ"ז לפי המנהג שפורסים מפה תחת הנרות בשבת כדי שלא יטנף המפה שעל השלחן מטפות שמן וכדומה ומניחין לחמי שבת ג"כ על המפה כדי שיהיה בסיס לדבר היתר החשוב יותר מ"מ הבעלים עשו מדעת שיהיה בסיס גם לדבר איסור א"כ אם בא אחר וסילק הלחם קודם בין השמשות אסורה המפה משום בסיס כי הבעלים עצמם עשהו רק שהניחו על הבסיס גם לחם שאינו מוקצה וכיון שבא אחר והסירם נשאר באיסורו ויש לפקפק קצת בזה. סימן כ"ח נסתפקתי הא דאי' בשו"ע סי' שי"ט ס"א דבשבת מותר לברור אוכל מן הפסולת בידו כדי לאכול מיד והוא משום דמיקרי דרך אכילה אם עשה כך כדי לאכול מיד ואח"כ נתעכב ואינו יכול לאכול מיד אם הוא פטור כי גם זה דרך אכילה שלוקחין מאכל לאכול ומתחרט ואינו אוכל (א"ה הפמ"ג שם במשב"ז סק"ב ד"ה אם מסופק בכה"ג וכ' דלית כאן חיוב חטאת כיון דליכא מלאכת מחשבת עיי"ש) גם אם מבשל ביום טוב ואח"כ מתחרט מלאכלו או אינו יכול לאכלו אם פטור וה"ה להיפוך אם בישל ביום טוב לצורך חול שהוא חייב [בפרט במקום שלא שייך הואיל] ואח"כ נמלך ואכלו בו ביום אם הוא פטור ועיין בשו"ת בית שערים בסופו שמסופק אי חופר גומא ואין צריך לעפרו ושוב אח"ז נתיישב וצריך לגומא אי חייב או לא. ועוד נסתפקתי מ"ש בגמ' ופוסקים ושו"ע סי' שי"ט שהבורר אוכל מתוך הפסולת ביד סמוך לסעודה דהיינו שמותר לברור הכל מה שיאכל בתוך הסעודה וצריך להיות סמוך לסעודה אבל אם בירר לצורך סעודה אחרת חייב אם בירר בשבת לעת ערב סמוך לסעודה ממש ולאכילת הסעודה כבר הוא לילה אם חייב או לא ונ"ל דמסתבר כיון שטעם ההיתר משום דבורר לאכול מיד בסעודה הוה כדרך אכילה ולא נחשב למלאכה א"כ ה"ה אם הסעודה בלילה מ"מ הוה דרך אכילה אבל לכתחלה אסור לעשות כך מטעם שמכין משבת לחול. סימן כ"ט שאלה אם מותרת אשה לבדוק עצמה בשבת ויו"ט בחורין וסדקין כי אם תמצא דם נמצא הסמרטוט צבוע בדם האם יש בו משום צובע. נ"ל להתיר מטעמים אלו הגם שאם יש לה עוד דם בפרוזדור נוח לה שתמצאהו על הסמרטוט כדי שלא תכשל מ"מ איננו מוכרח שתצבע הסמרטוט רק הדם מונח עליו ואם מקנחת הדם מעליו נשאר הסמרטוט נקי ואין בזה משום צובע ואם תמצא לומר שתבלע בהסמרטוט עצמו ונצבע מ"מ הוי פסיק רישא דלא ניחא ליה כי מה לה בכך אם הסמרטוט נצבע אדום או לא תכליתה הוא רק לראות אם יש עליו דם הגם ששיטת התוס' במס' שבת דף ק"א ע"א ד"ה כותבו שיש על כל פנים איסור דרבנן מ"מ הוי ספק דרבנן ואולי לא תמצא דם כלל הגם שאין לעשות ספק דרבנן לכתחלה זה לא מיקרי לכתחלה כי מוכרחת לעשות כך ועוד אין דרך צובע בכך שיתן סמרטוט בגופו לצבוע אלא צובעים בידים וליתן ביורות שבהם הצבע שיקלטו הצבע ובנדון דידן הוי כלאחר יד א"כ הוי שבות דשבות שמותר לצורך מצוה או לצורך גדול ועוד אין זה בגדר צובע כלל כי הוי דרך טינוף כדאי' בתוס' ביצה דף י"ח ע"א ד"ה מערמת והגם שיש חולקים שם מ"מ בנדון דידן שנצבע ע"י דם מבפנים י"ל דדברי הכל ששרי. וספק הוא לי לפ"מ דאי' באו"ח סי' קס"ח סי"א שאם נותן פת פחות מכזית ליין אדום יברך בורא מיני מזונות כיון שאין להפת תוריתא דנהמא כיון שנתאדם ומסופקני אם מותר לעשות זה בשבת כי עי"ז יכול לברך עליו במ"מ ורוצה בצביעה אם מותר או לא. והנה איתא בדרכי משה ובשו"ע הל' שבת סי' ש"כ סי"ט דאין צביעה באוכלין והוא מספר יראים וצ"ע הלא בגמ' דף ע"ח ע"ב איתא רב אמר שוחט חייב משום צובע וניחא ליה דליתווס בית השחיטה דמא כי היכי דליחזוה אינשי וליזבנו מינה [א"ה עיין בפמ"ג סי' שי"ט באשל סקכ"ד שמחלק בין צובע אוכל ע"מ למכור שחייב או שצובע לאכול ועוד יש לחלק דבשר חי לא מיקרי אוכל ולמדתי כן מדברי החכם צבי ז"ל בסי' צ"ב שציין עליו הפמ"ג ויש להאריך] וצריך לומר שאם צובע בשעת אכילה למשל שמטביל פת ברוטב אדומה שאין כוונתו לצבוע הפת אלא שיתן הרוטב טעם בפת ופסיק רישא דלא ניחא ליה [והס' יראים אולי ס"ל דאפילו מדרבנן מותר עיין שבת דף קי"ב בתוס' בשם הערוך] ועוד י"ל כמו בבורר אוכל