התעוררות תשובה חלק ד רפב

סעודת שבת ומפרשים רבותינו האחרונים ז"ל שר"ל באבק רבית וי"ל שה"ה לזה אבל יש מפרשים שהכוונה שלווין מנכרי שאין בו שום איסור ור"ל שלצורך סעודת שבת לא יקמוץ ואפילו ברבית ילוה כדאי' במס' ביצה דף ט"ו ע"ב לוו עלי ואני פורע ופשיטא שאם יש לו כהן אחר שאסור לקרות לזה הלוה לדוכן כי כל ההיתירים הכתובים בשו"ע יו"ד סי' ק"ס שאבק רבית מותר לצורך מצוה היינו אם אינו מוצא ממקום אחר ללות אבל אם אפשר לו ללוות בהיתר גמור פשיטא שאסור באבק רבית אבל י"ל שאין חיוב על ישראל לקרוא לכהן לישא כפיו רק בתפלה בצבור תקנו חז"ל שהש"צ יקרא א"כ אין שום חיוב לקרא לכהן ממילא יש בו משום איסור רבית. [א"ה י"ל כיון שהרבה מרבוותא ז"ל כתבו שמצות עשה מה"ת על הישראל שיתברך (עיין שע"ת רסי' קכ"ח) א"כ שוב מותר לקראו באין לו אחר]. סימן י"ד איתא בשו"ע או"ח סי' קל"ה ס"ח שאין קורין כהן אחר כהן משום פגמו של ראשון עיי"ש במגן אברהם סקי"ב שיאמרו שהראשון בן גרושה הוא ור"ל הגם שאביו וודאי כהן אולי נשא גרושה וזה בנו ממנה והוא חלל והנה לפ"ז אם קורא שני אחים שהם אחים מאב ואם אין חשש בקריאת השני כיון שהם מאם אחת אבל יש לחוש שהצבור אינם יודעים שהם אחים ובפרט לפי מה שנהגו שלא לקרות שני אחים זה אחר זה עיין בשו"ע סי' קמ"א ס"ו א"כ לא יעלה על דעתם שהם אחים ויש חשש משום פגמו של הראשון אבל בצבור אשר הם מעטים וכולם מכירים זה את זה ויודעים שהם אחים מאב ואם יש להקל לקראתם זה אחר זה ובפרט לעת הצורך כגון שיש להם יארצייט כמנהגינו שכל אחד ואחד שיש לו יארצייט הוא עולה לתורה ונראה לי שאם קראו כבר כהן אחר כהן יעלה השני כי אם לא יעלה יאמרו שהשני פגום לכן אינו עולה ומה חזית לחשוש לפגמו של הראשון ונפגום את השני מאי אולמא האי מהאי אבל לכתחלה וודאי אסור אפילו אם אינם קוראים אותו בשם כהן כי אולי הצבור יודעים שהוא כהן. [א"ה ולי קשה קצת דברי המג"א כאן וכן בסקי"ח דהלא אפשר שיאמרו עליו שנשא אשה שאסורה לו דאז לא קורין אותו עיין לעיל סי' קכ"ח ס"מ וא"כ אפשר שהאב יהי' פגום והבן כשר ודברי המג"א בסקי"ח צ"ע ואכמ"ל] סימן ט"ו נראה לי שאם מדברים לשון הרע בסתם בלי הזכיר שמו של האיש שמדבר עליו אעפ"י כן הוי בכלל לה"ר וכמו שחששו חז"ל על מראית העין משום חשדא דבעלים שהבעלים עושין איסור או אינן מקיימין מצוה אף אם אינן יודעין מי הם הבעלים ומה שמותם כמו שאי' במס' שבת כ"ו ע"א בחצר שיש לו שני פתחים ויעוין בהתעוררות תשובה ח"א סי' י"ט. סימן ט"ז בספר אבן העוזר באו"ח כתב על מה שאי' בשו"ע שם סי' קס"ח ס"ז שיש אומרים פת הבא בכיסנין הוא אם נילוש הקמח במי פירות או חלב או ביצים וי"א שזה יש לו דין פת גמור ואם נילוש במים לבד רק שממלאים אותו במיני תבלין ובשמים וכדומה זה נקרא פת הבא בכיסנין ויש אומרים להיפך ופסק המחבר להקל שיברך על כל אחד בורא מיני מזונות וכתב האבן העוזר שאם אוכל דברים כאלו לאחר שגמר סעודתו והיה ראוי לברך עליהם ברכה בפני עצמו יען שאינם דברים הבאים מחמת הסעודה וכיון שספק הוא אם הוא פת גמור ואז ברכת המוציא פוטרתן והוי ספק ברכה לכן לא יברך עליהם כלל ע"כ ונראה לי אם מביאין לפניו אחר הסעודה שני דברים אלו יחד אז מברך עליהם ממנ"פ בורא מיני מזונות כיון שאחד משניהם בוודאי פת הבא בכיסנין הוא אבל צריך שיאכל שניהם ביחד דאם אוכל זה אח"ז דילמא הראשון שאוכל דינו כפת גמור ואם מפסיק בין ברכת מיני מזונות לאכילת השני הרי הפסק בין ברכה לאכילה. סימן י"ז נסתפקתי מה שאיתא בשו"ע או"ח סי' קצ"ט ס"ז