התעוררות תשובה חלק ד רפ

נדבה אם יכול או דוקא בתפלה הראשונה אחר שנתרפא וכדומה חייב להתפלל והיא ממשכת תפלת תשלומין ותפלת תשלומין נמשכת כל שאר התפלות בתורת תשלומין או אין קפידא בזה ויוכל להתפלל תפלות נדבות אלו גם אח"כ. סימן ח' בשו"ע או"ח סי' קי"א מביא הרמ"א שבשבת אין חיוב כ"כ להסמיך גאולה לתפלה כי סמיכות גאולה לתפלה ילפינן מדמסיים מזמור י"ט בתהילים ה' צורי וגואלי ואח"כ מתחיל יענך ה' ביום צרה ושבת אין יום צרה משא"כ ביו"ט שהמה ימי דין שבפסח נידונין על התבואה וכו' ומסופק אני אם חל יו"ט בשבת ובפרט ר"ה שחל בשבת שהקב"ה דן את כל העולם אם צריך להסמיך גאולה לתפלה. סימן ט' מעולם תמהתי מה שרגילים המון עם לדבר בחזרת התפלה של שמונה עשרה גם אם לא נשארו תשעה השומעים חזרת התפלה והלא הוא ברכה לבטלה ואעפ"י שמוכיחין אותם אינם מקבלים תוכחה וכבר כתב המג"א כיון שנעשה להם הדבר הזה כהיתר דינם כשוגגין שמפסיקין באמצע ואין צריכין להתחיל מראש כבמזיד וכבר כ' בשו"ע סי' קכ"ד ס"ד שקרוב הדבר שברכת החזן הוא ברכה לבטלה ועלה בדעתי ללמד זכות כי בסי' ס"ט אי' נאספו עשרה בני אדם והתפללו כל אחד ביחידות ולא שמעו קדושה יוכל אחד לעבור לפני התיבה ולומר שמונה עשרה עד הא' הקדוש כדי שיאמרו קדושה ואפי' בעד אחד שלא שמע קדושה יוכל לעשות כך ומסיים שם הרמ"א שאחר הא' הקדוש יגמור תפלת שמ"ע ואחרים אינם צריכים לשמוע שאר שמ"ע א"כ אין בתפלה זו שום ברכה לבטלה כי בוודאי לכתחלה אם יש צבור ויודע שלא ישמעו לתפלת קול רם צריך להתפלל מיד בקול רם ולא שיתפלל תפלה בלחש ואח"כ בקול רם אודות קדושה כי גורם בזה ברכה שאינה צריכה אבל אם אירע כך ומתפלל בקול רם אין הברכות לבטלות ואני כזהר במנין כזה שמדברים בחזרת התפלה שיתפלל החזן מיד בקול רם ולא בלחש תחלה ועוד אני נזהר להשתיק הצבור בתחלת תפלת החזרה שישמע לש"צ ואם אחר שאמר רק תיבות ברוך אתה ה' אם גם יצאו מבהכ"נ רק ישארו רובא דמנכרא שבעה אנשים יוכל לגמור כל התפלה כדאי' שם בשו"ע סי' נ"ה ס"ג ולא יהי' אלו המדברים גרועים מכאלו יצאו לחוץ מבהכ"נ לגמרי א"כ אם רק יש ששה ששומעים חזרת התפלה ועונים אמן לא הוי ברכה לבטלה בשום אופן. סימן י' איתא בשו"ע או"ח סי' ס"ט שאם עשרה אנשים התפללו כל אחד לעצמו ואח"כ נתאספו למקום אחד יורד אחד מהם לפני התיבה והגם שכבר התפלל ומתחיל שמונה עשרה ואומר קדושה וברמ"א בסי' ס"ט אי' שגומר אח"כ לעצמו כל התפלה והטעם שיכול להתפלל עוד הפעם הגם שכבר התפלל ביחידות כי עתה יאמר קדושה ונסתפקתי אם גם בתפלת מוסף כן הוא הדין כי י"ל כיון שכבר אמר פ"א קדושה בתפלת שחרית אינו יכול לומר עוד הפעם תפלת מוסף בשביל הקדושה ויש לדמות זה לכהן שאם כבר עלה לדוכן באותו היום יצא בזה י"ח מן התורה ואינו מחוייב לישא עוד פעם את ידיו או יש לדמותו לתפלת המנחה שאם התפללו מנחה בלא מנין ואח"כ נשלם המנין שיורד אחד לפני התיבה כמו בשחרית לומר קדושה אעפ"י שכבר אמרו באותו יום קדושה של שחרית כי לא נזכר בשום פוסק שהלכה זו רק בתפלת שחרית נאמרה [אבל ההלכה בשו"ע סי' ס"ט נזכר רק בתפלת שחרית עיין בסי' ס"ט] י"ל שסמך המחבר בדבר זה על מה שכתב בס' ס"ט בתפלת שחרית שההלכה ג"כ בתפלת מנחה. סימן י"א נסתפקתי בשעת המלחמה שהיו בין אנשי המלחמה הרבה יהודים כהנים והוכרחו לירות בכלי מלחמתם על צבא השונאים כדי להרגם ולמעטום ובהם הי' ג"כ יהודים והרגו בלי ספק אם כאשר חזרו ממלחמה יכולין לישא כפיהם לפ"מ שאי' בהל' נשיאת כפים סי' קכ"ח סל"ה שכהן שהרג את הנפש אסור לישא כפיו אם גם אנשי צבא אלו