התעוררות תשובה חלק ד רעט

שלא יפלו השערות על בגדיו וכיון שיש לבגד זה ד' כנפות והיא שלו חייב בציצית אז עצה טובה שיתן אותו במתנה ע"מ להחזיר לאחד מהעומדים שם או לספר ויחזור וישאלנה ממנו כדאי' בשו"ע יו"ד סי' ק"כ סט"ז במי שיש לו בשבת כלי שלא הוטבל יתננה לנכרי במתנה ויחזור וישאל ממנו ואודות מ"ע כבר כתבנו למעלה שהסברא שאין בזה משום מ"ע וטוב יותר שיקח הסדין שהוא של ספר ואז אין בו חשש כלל. סימן ד נסתפקתי בני אדם שעומדים בתפלה ועדיין לא נשלם המנין והמה עומדים בתוך ברכת קריאת שמע אם מותר לאחד להפסיק ולומר לאחר שיקרא לפלוני ופלוני לבא להשלים המנין ואם מותר להפסיק באמצע תפלתו, ודאי אם אפשר לו לכתוב שם האיש אשר קראו פשיטא שאסור להפסיק בדבור אבל הספק אם אי אפשר ונ"ל דשרי שהרי אי' בברכות מ"ז ע"ב ר' אליעזר שחרר עבדו כדי להשלימו לעשרה והקשו בגמ' הלא משחרר עבדו עובר בעשה שנאמר לעולם בהם תעבודו ומסיק מצוה שאני והקשו הלא מצוה הבאה בעבירה היא ותירץ מצוה דרבים שאני ומכש"כ שמותר לעבור איסור דרבנן כדי להשלים המנין הגם שאסור להפסיק בדיבור שמזלזל בכבוד שמו יתברך מ"מ גם זה הוא לכבודו שיכול להקדישו ברבים קדושה וברכו ויש"ר. [א"ה ובין הפרקים פשיטא שמותר כיון שמותר לשאול בשלום אדם נכבד כבוד השי"ת וודאי עדיפא היא עיין שו"ע או"ח סי' ס"ו וצ"ע קצת בסי' נ"א ס"ד וסי' נ"ג ס"ג וצ"ל דתפלה בצבור עדיפא משאר מצות]. סימן ה' נ"ל מה שאי' בפוסקים ושו"ע או"ח סי' נ"ג סי"א שאין להאריך בתפלה בצבור אם ממתינין עליו יען שהוא טרחא דצבורא וראי' מר' עקיבא שבצבור לא האריך בתפלתו כדאי' ברכות כ"א ע"א י"ל דאם יש לו מנין בפני עצמו והמה יודעים שמאריך בתפלתו מותר לו להאריך ואין בו משום טרחא דצבורא כי אם להם דבר זה לטורח לא ילכו אליו להתפלל והלא יכולים לילך לבית הכנסת או למנין אחר וכיון שיודעים והולכים אצלו אדעתא דהכא מרוצים הם [א"ה הבה"ט בסי' נ"ג סקט"ז מביא בשם מהרש"ל שברצון הקהל מותר להאריך] ובפרט אם משלם להאנשים הבאים אליו להתפלל הלא המה באים בשכרם ועיין בשו"ת חתם סופר חיו"ד סימן קמ"ט. סימן ו' קשה לי על מה שאיתא במס' סוכה כ"ה ע"א חתן פטור מקריאת שמע משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה ומקשה הגמ' מהא דתנן הכונס את הבתולה פטור ובאלמנה חייב ומשום עוסק במצוה יהיה פטור גם באלמנה ומשני התם טריד בטרדא דמצוה אבל באלמנה אינו טרוד ור"ל הגם שגם באלמנה עוסק במצוה הוא כיון דאינו טרוד אינו פטור משאר מצות וקשה לי לפי דברי תוספות כתובות דף ד' ע"א ד"ה בעילת וז"ל קרינן ליה בעילת מצוה משום דכתיב בועליך עושיך ואמרינן אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי עי"כ מודבק בה ובאין לידי פריה ורביה ולכן קרינן לבעילה ראשונה בעילת מצוה ע"כ ולפ"ז אם נושא עקרה או איילנות או שלא נישאת עד ארבעים שנה שאמרו חז"ל עליהם בבא בתרא קי"ט ע"ב שאינה מוליד א"כ בכל אלו אינה בעילת מצוה ויהיה החתן חייב בקריאת שמע ולא אישתמיט לשום פוסק לומר דבר זה וי"ל כי ע"י בעילת מצוה שעושה אותה כלי היא מתקרבת אליו ובאין לידי אחוה ואהבה וריעות ושלום וגדול השלום בין איש לאשתו שמותר למחוק בשבילו את השם ולכן נקרא בעילת מצוה גם באלו שאינן מולידות. סימן ז' נסתפקתי בהא דאי' בשו"ע או"ח סי' ק"ח ס"ה ובמג"א שם סק"ז אם אחד היה חולה וכדומה ולא היה יכול להתפלל ובשבת נתרפא יכול להתפלל ולהשלים כל תפלותיו שלא התפלל עד אז הגם שתפלת תשלומין איננה אלא בתפלה הסמוכה יתפלל כל תפלות אלו בתורת נדבה וכבר הרגישו בזה (עיין דגול מרבבה שם) הלא תפלת נדבה היא במקום עולת נדבה ובשבת אין מקריבין עולת נדבה ומסופק אני אם רצה להמתין עד יום אחד בשבת להתפלל אז כל התפלות שחסר בתורת