התעוררות תשובה חלק ג רנט

שופר מתרץ הגמרא באמת סבר קול חמור הוא ובה"ה ה' מגילה כ' אפשר שבמגילה כ"ע מודים שצריך כוונה היינו אפי' רבא גופא במגילה מודה דצריך כוונה א"כ לא מקשי הגמרא ממגילה כלל על רבא, ולפי"ז יש ליישב הרמב"ם שלא פסק בפ' ב' ה' ק"ש דמצ"כ ובשופר פסק להדיא דמצ"כ דכיון דכתב שם הרמב"ם שצריך לכה"פ לכוון בפסוק ראשון ואם לא כן לא יצא, א"כ כיון שכוון בפסוק ראשון באחדות השם יתברך שמו א"כ כבר קיים תכלית כוונת מצות ק"ש וקבל עליו אחדותו של הקב"ה ויצא בזה ולכתחילה צריך באמת לכוון בכל הפרשה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה, ועל פי זה מיושב הרמב"ם שפסק גבי שופר מצ"כ וגבי מצה אכלו בלא כוונה יצא דתכלית מצוות אכילת מצה הוא כדאמרינן מצה זו שאנו אוכלים על שלא הספיק בציקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עלי' ממהקב"ה וגאלם כיון שיודע שהוא מצה והיום ליל פסח (כשיטת רא"ה) א"כ נזכור ע"י אכילתו על שום שלא הספיק בציקם וכו' לקיים בזה עיקר תכלית כוונת המצוה יצא גם אם לא כוון שאוכל לשם מצוה משא"כ בשופר שאינו בא לזכרון על שום דבר שהי' לכן כל השומעים וגם צריך השומע לכוון לצאת עכ"ל: הטור בה' מגילה סימן תרצ"ז כתב וז"ל וכן אם הי' מגיהה ודורשה שקורא פסוק ודורשו יצא והוא שיכוון לקרותה כראוי ולא כמו שקורא להגיה ולא יפסיק בה בענינים אחרים כשדורשה וצריך שיכוון הקורא לצאת בקריאתו וגם להוציא והקשה עליו הב"י הא דמוקמינן בגמרא במתכוון לקרותו ולא להגי' היינו למ"ד מאצ"כ אבל הטור דכתב אח"כ וצריך לכוון בקריאתו לשם מצוה א"כ למה כתב בקורא להגיה שצריך לכוון לקוראו כהוגן, ויש ליישב שאשמעינן הטור אפי' מתכוון בפירוש לשם מצוה אינו יוצא בקורא להגיה הגם שבמגילה אם לא קרא התיבות כהוגן יצא כדאי' שם סימן תר"צ בשם הירושלמי אין מדקדקין בטעותין כגון שקרא על יהודים יהודיים בשני יודי"ן מ"מ מביא בשם י"מ וז"ל דווקא בטעות כי האי שהלשון והענין אחד אבל טעות אחר לא שאם כן לא קראה כולה אשמעינן הטור בקורא מגילה הגם שמכוון לשם מצוה שצריך לקוראה כהוגן ולא כמו שקורא להגיה כגון והמן כופל כתיב חסר וי"ו ובהגהותו קורא כפל כדי שידעו שחסר וי"ו הוא, אבל אם קרא כפל בלא חולם לא יצא מפני שהענין משתנה כדאי' שם במג"א ובאמת דרשו חכמז"ל כופל שהוא עמד ובא מלאך והפילו כמה פעמים וזה מורה על הנס הגדול לטוב: ב') יש לדקדק על דברי הטור אהע"ז סימן ב' שכתב לעולם ישתדל אדם ליקח בת ת"ח ולהשיא בתו לת"ח ולמה לא כתב כדאי' בגמרא פסחים סוף פ' אלו עוברין שימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח והטור כ' רק סתם "ישתדל" וישא בת ת"ח ובאמת על גמרא גופא יש לדקדק דלישא בת ת"ח חו שימכור כל מה שיש לו וכדי שישיא בתו לת"ח לא קאמר ימכור כל מה שיש לו [ואולי הא דת"ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח וישיא בתו לת"ח וימכור מה שיש לו קאי על שניהם על נשיאת בת ת"ח ועל נתינת בתו לת"ח] והנה לישא בת ת"ח ולהשיא בתו לת"ח שניהם הם בכלל מ"ע לדבקה בו שפירושו מצוה לדבק בחכמים ובתלמידיהן כדאי' ברמב"ם ה' דיעות: ג') ואיתא בשו"ע או"ח סימן תרנ"ט בהרמ"א שם סעיף א' שאפי' על מצוות עוברת אינו צריך ליתן יותר מחומש נכסיו א"כ אין צריך האב למכור "כל" מה שיש לו כדי להשיא בתו לת"ח, אבל הוא בעצמו ימכור הכל לישא בת ת"ח לא משום המצוה בלבד אלא כדי שעי"ז שיזכו שיהא בניו ת"ח ועל זה ימכור הכל, והנה ע"י שנושא בת ת"ח הוא מובטח בזה שיהא בניו ת"ח כדאי' שם בגמרא וע"י אשתו שהיא בת ת"ח זוכה לזה והאשה גורם א"כ אין צריך האב למכור כל מה שיש לו בשביל זה כי בלאו"ה בתו תפעול זה כדי שיהא נכדיו ת"ח היינו בני בתו אינו צריך למכור כל מה שיש לו כמו שאינו צריך למכור כל מה שיש לו כדי שבני אחרים יהי' ת"ח הגם שמוטל חיוב על האב על בן בנו ללמדו תורה כמו על בנו אבל על בן בתו אין מוטל עליו החיוב ויעוין בש"ך יו"ד סימן רמ"ה ס"ק א' ועוד גם לבנו אם צריך ליתן שכר בעד הלימוד אינו חייב ללמדו אלא תנ"ך אם דחיקא לי' שעתא רק בלא דחיקא לי' שעתא מצוה לאגמירי גמרא ופוסקים כדאי' שם סעיף ו' ומי שצריך למכור כל מה שיש לו להשיא בתו לת"ח הלא דחיקא לי' שעתא כיון שצריך למכור כל מה שיש לו בעבור זה פשיטא שאין צריך למכור כי גם הוא הנושא אותה זוכה לזה שיהא בניו ת"ח רק על ידי' והא דלא מביא הטור ימכור כל מה שיש לו וישיא בת תלמיד חכם יש לדחוק ולומר כי בזמנינו אין אנו דנין דין ת"ח לענין כמה דברים ה"ה שאין צריך למכור אודות זה כל מה שיש לו רק להשתדל ועוד י"ל שאין זה מצוה עוברת כי תמיד מקיים המצוה של ולדבקה בו לכן יש לחלק משום מצוה אחת עוברת שהיא רק לשעה אינו צריך לפזר רק חומש מממונו אבל בשביל מצוה שתדירה בכל עת ובכל רגע כגון שמשיא בתו לת"ח שכל ימי חיותם הוא מקיים תמיד ולדבקה בו צריך באמת למכור כל מה שיש לו ודבר פשוט שמיירי שנשאר לו כדי פרנסתו ופרנסת ביתו: ד') יש לתמוה על דברי טו"ז או"ח סימן תקפ"ז שכתב שמי ששמע בחוץ בריחוק מקום מביהכנ"ס משליח