התעוררות תשובה חלק ג רנה

ערלה שהוא הלמ"מ בחוץ לארץ היה הל' מעיקרא שספיקו מותר] ומתרץ שם במגילת אסתר שחכמים תקנו מעיקרא שספיקותיהם יהיו מותר וקשה כיון שדבריהם מן התורה הוא למה תקנו שספיקותם יהי' מותר, אבל לפי"ז ניחא שעשו זה להיכירא שידעו שאיסור זה רק מדרבנן הוא וצריך ליתן טעם אחר למה לא אסרו בבשר עוף בחלב בישול והנאה וצריך ביאור בש"ס ופוסקים שמצינו כמה פעמים שגם ספק דרבנן אסור ואפילו ספק ספיקא: סימן נ"ט בהתעוררות סי' ק"ח ח"ב כתב לישב הרמב"ם שכתב בהלכות בית הבחירה פ"א הל' י"ג שאין בונין אלא מזבח אבנים "גזית" היינו גזית בכלי מתכות ודווקא בברזל אסרה תורה שנאמר לא תנוף עליה "ברזל" והקשה עליו בן המחבר מגמ' עבודה זרה דף נ"ב ע"ב על אבנים שגנזו החשמונאים מפני ששקצום אנשי יון והקשה בגמ' נתברינהו וננסרינהו ומתרץ לא תנוף עליהם ברזל אמר רחמנא וקשה ננסרינהו בכלי כסף, ויש לישב שהתורה חסה על ממונם של ישראל כדאיתא במסכתת ראש השנה דף כ"ח ע"א שלכן בתעניות היה השופר שתוקעין בו פיו מצופה בכסף ולא זהב כמו בשופר של ראש השנה משום שהתורה חסה על ממונם של ישראל ואין לפקפק ואעפי"כ היה השופר של ראש השנה מצופה בזהב משום כבוד יו"ט דעדיפא כדאיתא שם בגמ' מכש"כ כבוד בית המקדש הגם שבאו בה פריצים וחיללוהו ופקעו קדושתייהו מינייהו מ"מ כבוד מקדש איכא כדאיתא בע"ז שם כיון שנשתמשו באבנים אלו בקודש לאו אורח ארעא לאישתמושי בהו הדיוט, אבל על זה יש להשיב שכבוד יו"ט באמת חמור מכבוד המקדש וראיה לדבר שאין בנין בית המקדש דוחה יו"ט ועוד בדבר מיעוט לצפות שופר של ראש השנה בזהב הקפידו יותר על כבוד יו"ט אבל לעשות הרבה מעקבות של כסף הוא הוצאה מרובה והתורה חסה וכו' וממקומו הוא מוכרע שהקפידו בשופר של תעניות לצפות פיו בכסף ולא בזהב משום שהתורה חסה מכש"כ בהוצאה מרובה כזה לעשות הרבה מעקבות של כסף, ואין לומר אין עניות במקום עשירות כמו שמצינו הרבה פעמים דבר זה בגמ' על עניני המקדש אבל בשעה שגברו בית חשמונאים לא נוכל לומר זה כי המנורה עצמו שעשו החשמונאים היה של ברזל העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב כדאיתא בגמי ע"ז דף מ"ג ע"א ואם על המנורה שהיה כלי שרת מבפנים לא היה להם כסף מכש"כ לעשות מעקבות של כסף ועדיין קשה כיון דהקפידא התורה רק על ברזל יעשו המעקבות משאר כלי מתכות וצ"ל כיון שהדרך בכל העולם לעשות מעקבות של ברזל שהוא קשה וטוב למלאכה ובזול להמציאם שאר מתנות ולעשות מהם מעקבות ג"כ הוצאה מרובה היה להם וראיה לדבר שהיה להם לעשות המנורה לכה"פ מכחושת או בדיל או שאר מתכות הנאים שהמה נאים ומהודרים יותר משל ברזל ומצינו כזה שהציבור היו עניים כ"כ שלא היה להם אפי' יין להבדלה כדאיתא בברכות פרק רביעי דף שהבדילו רק בתפילה העשירו קבעו להבדיל על היין טוב: ב') לענ"ד מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דלבלבא והמה אילנים המורכבים לא יברך עליהם כיון דנעבדא בהם עבירה וגם בן נח מצווה על הרכבה כדאיתא ברמב"ם הלכות מלכים ולא שייך לברך עליהם אשר ברא בריות טובות [וראיתי הובא בשם הלכות קטנות שעל פירי המורכב לא יברך שהחיינו מטעם זה כי אין נאה להקב"ה לברך על דבר הבא מעבירה כמו שאין מברכין על מצוה הבא בעבירה הגם שהיה יאוש ושינוי רשות כדאיתא במג"א או"ח סי' תרמ"ט: סימן ס' בספר התעוררות תשובה חלק שני סימן קמ"ז תוך ד"ה נלע"ד דקשה מהא דאיתא במתניתין פרק ג' דתענית שאמר חוני המעגל שרצה להתפלל על הגשמים צאו והכניסו תנורי פסחים כדי שלא ימוקו כראה מזה ששמרו התנורי פסחים מפסח לפסח לפי מה דבעי רמא בר חמא זבחים דף צ"ה ע"ב אם בישול בלא בלוע בעי תנור שבורה או לא לפשוט מזה דלא בעי שבורה ונראה לי כעת לתרץ על מה שהקשה הכסף משנה פרק שמיני מה' מעשה קרבנות הלכה י"ד דכתב הרמב"ם צלוי הבשר באויר התנור יש ספק אם ישבר למה לא פסק הרמב"ם לחומרא שצריך שבירה כדרכו בשאר ספיקי תורה שפסק לחומרא וי"ל ז"ל לאידך גיסא אם אינו צריך שבורה אם ישברו עובר על בל תשחית וטוב להיות בשב ואל תעשה מספק מצוה ולא ישבר בידים דלמא עובר בבל תשחת פשיטא אם אין הכלי ראוי עוד להשתמש בו לעולם מותר לשבר דבלאו הכי אינו ראוי עוד לשום דבר שבעולם, אבל הלא יוכל להשהות עד אחר מעת לעת ולבשל בו עוד הפעם הגם שלכתחילה אסור לבשל בו מדרבנן כבר כתב שם בתוס' שבמקדש אוקמוה אדאורייתא שמותר לבשל קדשים של היום בקדירה שבישל בו קדשים כבר אתמול או חטאת שכבר כעשה נותר משום דמן התורה מין במינו בטל ברוב, ועוד כיון שקדירות שבמקדש שמבשלין בהן הקדשים באין ממעות הקדש [הגם שאינן כלי שרת וקדושים בעצמם ואינו עובר בשבירתן בלא תעשה] מ"מ אסור