התעוררות תשובה חלק ג רנג

סימן נ"ו נסתפקתי לפי מה דאיתא בגמרא ראש השנה דף כ"ד ע"ב שאסור לעשות כדמות חמה לבנה וכוכבים וכן הוא ביו"ד סימן קמ"א וביארו הפוסקים שאפי' אינם בולטים הצורות אלו אסורים כיון שגם בשמים אינו בולטות החמה והכוכבים ונסתפקתי אם מותר לעשות צורת לבנה חצי כדור או רבע כיון שכך נראה ברקיע בתחילת החודש ובאמצעו או דוקא לעשות כדור שלם אסור והנה כבר הודיעו לכו חכמי המזלות שהלבנה בעצמותה הוא תדיר עיגול שחור ואין לו שום אור בעצמותה א"כ לא יהי' אסור אלא בעושה כדור שלם אבל כתיב ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה וכתיב ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ כראה להדי' שתכלית הלבנה נברא להאיר על הארץ והיינו שהשמש מאיר כנגדה ומאירה עי"ז הלבנה וע"י הילוך השמש לעומתו נתגדל ונתמלאת הלבנה א"כ בלא הארת הלבנה על הארץ אין לה שום חשיבות כי היא גוף שחור שאינו נראית ועיקר תכליתה כאשר מאירה על הארץ וכעת נראה לי פשוט שחייב עליה אפי' בעושה מקצת צורתה ומדתנן בר"ה שם דמות צורת לבנה הי' לו לר' גמליאל בתבלי' בכותל בעלייתו שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה היינו להראות לעדים שבאו לבי"ד שראהו את הלבנה החדשה על איזה אופן ראו אותה והלא הלבנה בחידושה קטנה מאוד וע"ז מקשה הגמרא ומי שרי הא תני' וכו' ומתרץ שאני ר' גמליאל שאחרים אסור לו ואין לומר שהיה לו דמות לבנה שלימה והראה בדמות הזה הכזה ראיתי עד כאן או עד כאן זה אינו דהא תנן צורות לבנה הי' לו הראות ההדיוטות ומשמע שהי' לו כמה צורות חצי ורבע ושהי' קטנה וגדולה א"כ לפי"ז מעות של הישמעאלים (טירקייא) שאין להם צורות על מטבעותיהם אלא דמות חצי לבנה אפי' על מעות נייר שלהם (פאפיר געלד) שמדפיסים בו דמות צורה זו הגם שאינם בולטות אסור לישראל לעשותם ואסור לעשות אפי' לגוי צורה זה [ויש לעיין בזה שהא דאסור לעשות לישראל אפי' לגוי אפי' לנוי ילפינן מהקרא לא תעשה פסל ואלהי זהב לא תעשה לך ואולי דוקא פסל דמות צורת אדם אסרה התירה לעשות לגוי אבל שאר שמשים שהמה דמות חמה לבנה כוכבים מותר לעשות לגוי וצריך לעיין בסוגי' זה בדבר הזה], ועיין בגמרא יומא דף כ"ד ע"א בסוף ד"ה תו' המתחיל כרובים שמדבר מזה אם גם בדמות חמה ולבנה אסורה לעשות ע"י אחרים והנה באמת לפי מה שמתרץ הגמרא שאני ר' גמליאל לפרקים הוי מזה מונח דדוקא צורה שלימה של לבנה אסור אבל ר' גמליאל דפרקים הוי לכן שרי, אבל בגמ' מתרץ עוד שני תירוצים אחרים עשו לו ועוד להתלמד עשה וזה שרי ולעשות להבין ולהורות מותר כדאיתא שם והכסף משנה כתב בהלכות ע"ז הלכה ג' שהרי"ף נקט לעיקר תירץ זה להתלמד שאני א"כ אין מוכח דלפרקים שרי ולכל הפחות כיון שאיכא ספיקא איזה תירץ עיקר הוי ספק דאורייתא ולחומרא: נלענ"ד שמי שיש לו שדה בארץ ישראל והוא דר בחוץ לארץ שמותר להוציא לו מפירותיו לצרכו בחוץ לארץ והגם שאין מוציאין מפירות א"י לחוץ לארץ כמבואר בש"ע ח"מ סי' רל"א סעי' כ"ו מ"מ לצרכו מותר דרכיה דרכי נועם כתיב וכי זו דרכי נועם שלא יהא יוכל לאכול מפירות הגדילים בשדהו ובפרט אם מעיקרא אדעתא דהכי נטעם כדי להוציאם לחוץ לארץ. וקצת ראיה לדבר מהא דאיתא בש"ך ח"מ סימן שאסור להוציא ספרים מארץ לחוץ לארץ אבל אם מתחילה כתבה להוציאם לחוץ לארץ מותר עיין התעוררת תשובה חלק ב' סימן כ"ב תשובה בזה אם מעיקרא נטעם ע"מ להסחר בחוץ לארץ מותר: ב') נסתפקתי הא דאיתא בש"ע יו"ד סימן קכ"ה שגם בכוח נכרי אסור וגם מכוח כוחו מ"מ אם בא מג' כוחות מותר בדיעבד וגם איתא שם כח ישראל וכח נכרי ביחד ג"כ מותר בדיעבד אם שניהם ביחד כח כח כח נכרי וגם בזה כח ישראל עירב בה אם מותר לכתחילה: סימן נ"ו איזה גרגרים בסוגיא דתנאי כפול קדושין פרק האומר הקשה תוס' על רש"י קושי' עצומה שפי' אם לא וניחזי וכו' שהי' נותנים לבני גד ולבני ראובן חלקם בארץ ישראל גם אם לא יעברו חלוץ למלחמה ולא יפסידו חלקם בארץ ישראל רק שלא יתנו להם ארץ הגלעד כולה תחת חלקם בארץ ישראל וקשה וכי יעלה על הדעת שהמה ישבו בארץ גלעד ולא יעברו למלחמה לא"י ואעפי"כ יקבלו חלקם ג"כ ? אבל לדעתי יש לישב כי המעיין בספר יהושע כולה יראה להדיא שכל השבטים נתחלק חלקם עיירות וגבולם לכל שבט ושבט אבל אח"כ הי' צריכים השבטים להוריש יושבי הארץ וכן אמר שמעון ליהודה אם תעלה אתי בגורלי להוריש הגוים גם אני אלך בגורלך ילך יהודא עם שמעון ועשו מלחמה עם יושבי הארץ וכן אמר יהושוע לאפרים שיגרשו יושבי הארץ ועיין שם וזה שפי' רש"י שכוונת מרע"ה שגם אם לא יעברו יקבלו חלקם בא"י היינו שיתן להם חלקם מהארץ שיהיו להם כמו לכל השבטים רק הם צריכים אח"כ ממילא מעליהם