התעוררות תשובה חלק ג רנב

מוסיפין לו שפע מן השמים זה דוקא אם מוסיף מים בשעת מצות נטילת ידים שיוצא אם נוטל ידיו ברביעית מים והוא שופך בבת אחת כמה רביעית אבל אם כבר נטל ידיו כהוגן וחוזר עוד הפעם לשפוך מים על ידיו א"כ אינו בכלל זה וכן ראי' לדבר מדברי טו"ז או"ח סימן קס"א סעיף קטן ל' וק"ל: סימן נ"ד בחלומי ברכתי ברכת המזון ואמרתי רק ברכה רביעית ונסתפקתי אם די באמרי שלשה ברכות בבהמ"ז בלבד או צריכין לחזור אח"כ עוד הפעם ברכה רביעית והנה עלה בדעתי בתפילת שמונה עשרה אם דילג ברכה אחת כגון ברכת ברך עלינו ונזכר אח"כ כגון למשל בברכת ש"ת אין די שיאמר ברכת ברך עלינו במקום הזה אלא צריך לחזור לברכת ברך עלינו ולומר כולם כסדר כדאי' בתוספ' מגילה דף י"ז ע"ב בד"ה הסדיר י"ח ברכות כן נפסק בשו"ע או"ח כי צריך לאומרם ברכות התפילה על הסדר דווקא וכן הוא בסימן תק"ג סעיף ב' שסדר מלכיות זכרונות ושופרות מעכב אם הקדים ברכת זכרונות למלכיות לא יצא אבל אם הקדים ברכת אהבה רבה לברכת יוצר אור יצא כדאי' בברכות דף י"א ודף י"ב ע"א, והכה בברכת המזון אין צריכין לומר שלש ברכות הראשונות כסדר ואם הקדים שניי' לראשונה יצא הגם לפי מה שילפינן השלש ברכות של ברהמ"ז מקרא ברכות דף מ"ח ע"ב וברכת זו ברכת המזון על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה דרושלים אינו ראי' משם שצריכין להיות כסדר דהא ברכת מלכיות זכרונות ושופרות דילפינן מקרא ותקעתם בחצוצרות זו תקיעה והי' לכם לזכרון זו זכרונות אני ה' אלקיכם זו מלכיות ואעפי"כ אומרים מלכיות בתחילה ואם היפך ואמר מלכיות בסוף לא יצא והנה ג' ברכות של ברהמ"ז חשובין כברכה אחת כגון אם לא אמר רצה בשבת ויעלה ויבא ביו"ט ונזכר אחר שהתחיל ברכת הטוב והמטיב לא די אם יחזור לברכה ג' רחם נא אלא צריך לחזור לתחילת ברהמ"ז כמו שאם לא אמר מוריד הגשם ונזכר אחר שהתחיל ברכה ג' אתה קדוש לא די שיתחיל מאתה גבור אלא צריך להתחיל מתחלת ברכה ראשונה מ"מ כיון שאומר אמן אחר ברכת בונה ירושלים שהתקינו חכמים כדי שיהא הפסק בין ג' ברכות שהמה מה"ת לברכה ד' שהוא מדרבנן א"כ אין בברכה רביעית שייכות כ"כ לברכות הראשונות והראי' שברכה ג' שניות ושלישית אינו מתחלת בברוך יען שסמוכה לחבירתה וברכה רביעית מתחלת בברוך לכן די אם יאמר רק שלש ברכות ראשונות ואין צריך לחזור ולומר ברכה רביעית: ב') והנה אנו מסיימים בברהמ"ז בעושה השלום ה' יברך את עמו בשלום יש ליתן טעם למה חמשה מסכתות אלי ברכות נזיר יבמות כריתות תמיד מסיימים באותו מאמר אמר רבי אליעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ובפסוקי שלום עד יברך את עמו בשלום: ג') ועלה בדעתי לפי המובא במג"א סימן תי"ט בשם הרי"ף והרא"ש שאם חל ר"ח בשבת יש לעשות סעודות ר"ח ביום ראשון הגם שבאותו יום אומרים תחנון מ"מ באותו סעודה תחת נהרות בבל יאמר שיר המעלות וכן לדעתי י"ל בכל סעודות מצוה וק"ל: סימן נ"ה הנה בא לפני שומר הבית אחד כדרך בעיירות גדולות שיש להם בתים גדולים ורחבים ונותן בו לאחד דירה כדי שיהי' שומר הבית ואחד מעבודתו הוא שאם באים בלילה אנשים מדרי הבית אחר הזמן שנקבע לנעילת שער הבתים לפתוח להם השער ובעד זה מקבל מכל אחד ואחד שיכנס בו סכום מעות מה יעשה בשבת והנה פשיטא שאסור לקבל מעות שמוקצה ואמרתי שיעשה לו תיבה קטנה שמחוברת בכותל בפנים ששמה ישליכו בו הפרוטות והוא אינו מטלטל המעות ואומר להם דבר זה כאשר כבר יש בידם הפרוטות א"כ אין בזה שום איסור אבל לכאורה אסור לו לקבל המעות משום שכר שבת (בש"ע סימן שי"ז) ועלה בדעתי אם יש לו לשומר הבית משרת נכריה אשר מקבלת שכר ממנו יקצוב שכרה פחות ממה שראוי לה ויוסף לה בשכרה כל הנכנסות היינו מה שמשלמים היוצאים והנכנסון בעד פתיחת השער מכל חודש יחד הוא שלה היינו שתתן אותה פרוטות לתיבה הקטנה המיוחדת לזה וכל שבוע או חודש תקח לעצמה כי אם תקח בכל לילה לעצמה יש לחוש קצת כיון שבשבת באמת מגיע דבר זה להשומר והוא שלו א"כ יש לו מזה שכר שבת רק שהוא ניתן למשרתו בשכרה אבל אם מבטיח בכל שבוע או חודש אז יחד לה השכר שבת בהבלעה אם מעט אם הרבה ומותר: ב') והנה אחד עפ"י סיבות נקרעו לו המלבושים שלו מר"ח עד התענית אי מיתר ללבוש בגדי שבת עד שיתקנו אלו הבגדים שיהי' ראוים ללבשם, ונראה לי דבר פשיט שמותר ולא יהי' חמיר מלא תעשה דרבנן מלאו דלא תסור אשר נדחה מפני כבוד הבריות: