התעוררות תשובה חלק ג רנא

והניחה בן ולא הי' לבעלה שכר מניקה ונעשה בו נס ונפתח לו דדים כשני דדי אשה אמר אביי כמה גרוע אדם זה שנשתנה עליו סדר בראשית, נראה מזה שאין זה שבח לאדם שנעשה לו נס חוץ לדרך הטבע וה"א לומר כך בנסים שנעשה בדלתותיו שלכד"ה לכן קאמר התנא שהזכירו אותו לשבח בד"ז, והטעם י"ל כיון שלא נעשה לצורך העולם הזה ולצרכו רק לכבוד שמים כדאי' ברמב"ם הל' בית הבחירה פרק ה' הלכה ה' לכן הזכירו אותו לשבת הי' דלתותיו מצופים נחושת דאל"כ לא הי' צריך להטיל הדלת לים רק לקשור הדלת בחבל ולהוציאה חוץ לספינה כדי שלא יכבד משא הספינה כי טיבה העץ לצוף למעלה (יעויין שם בגמ' גוף המעשה) וק"ל: סימן נ"א נסתפקתי הא דאי' בשו"ע או"ח סימן ש"ח שכל הכלים אפי' כלי שמלאכתו להיתר אסור לטלטל שלא לצורך חוץ מאוכלין וכתבי קודש אם גם החפצים שהם תשמישי מצוה ותשמישי קדושה מותרים ג"כ לטלטל שלא לצורך כלל כמו כתבי קודש: ב') הא דנוהגין שנעורים בליל שבועות וקורין תנ"ך ששה סדרי משנה מכל סדרא ונביאים ומסכתא תחלתו וסופו ונחשב כאלו קרא ושנה כל התנ"ך וששה סדרי משנה יש ליתן סמך לזה מהא דאיתא בהראשונים שמוסיפין בקדושת של מוסף בשבת ויו"ט תחילת קריאת שמע פ' שמע ישראל וסופו אני ה' אלקיכם הגאונים תקנוהו כך על שמלך פרס שמו דיוגזר גזר שלא יקראו ישראל ק"ש לכן הוסיפו בקדושה פ' שמע ישראל לומר תחילת ק"ש וסופו הגם שאין יוצאין בזה קריאת כל הג' פרשיות מ"מ נחשב להם כאלו קראו כל הג' פרשיות, ויש להמתיק דבר זה בשמו דיוגזר דתיבת דיו פי' שנים כדמצינו הרבה פעמים בש"ס וזה "דיו" גזר שגזרו קריאת שמע לגזרים וקראו תחילה וסוף הגם שנתבטל אח"כ הגזירה מ"מ תקנה ראשונה לא זזה ממקומה וק"ל: ג') עיין ה"ת חלק ראשון בסי' קפ"ד ובח"ש סי' מ"ד אות ב' שמסופק הא דלולב ניטל במקדש כל שבעה מה"ת אם כל עיר ירושלים בכלל מקדש או לא מצאתי כעת בר"ע מברטנורה מסכת סוכה פרק ג' משכה י"ב על הא דתנן ובמדינה יום אחד וז"ל ובמדינה ירושלים שאף הוא כגבולים לענין זה עכ"ל ועיין תוספ' יו"ט שם: סימן נ"ב הטור יור"ד סי' של"א נקט כסברת הר"י שתרומות ומעשרות בא"י בזמה"ז מה"ת וכתב ששביעית נוהג מדרבנן ואח"כ כתב וסדר השנים כך הוא שכה ראשונה ושני' תרומה מעשר ראשון ומ"ש שלישית מ"ע וכן ברביעית וחמישית וששית מ"ע ובשמיטה פטורין בתרומות ומעשרות וקשה כיון שכתב שביעית מדברי סופרין האיך יוכל להפקיע חיוב תרומות ומעשרות מן התורה, וי"ל דהפקר פטור מתרומה ומעשר ואם אחד מפקיר שדהו או תבואתו קודם המרוח פטור מתרו"מ וילפינן מקרא דבא הלוי כי אין לו חלק ונחלה אתך ומי שיש לו חלק ונחלה הוא חייב בתרו"מ אבל בדבר שאין בו לשום בני אדם חלק ונחלה פטורה מן המעשר וכיון שנוהג שביעית שפירותיו מופקרין לכל א"כ היפקירן מכש"כ כיון שתקנו חכמים שיהא נוהג שביעית שיהי' הפירות מופקרין לכל א"כ הפקר ב"ד הפקר מן התורה ופטורה מן התרומה ומן המעשר: סימן נ"ג איתא בשו"ע או"ח סימן תק"נ סעיף ב' ובמג"א שם ס"ק ב' שבעל נפש יחוש לעצמו להחמיר לנהוג גם בשאר צומות כמו בט' באב א"כ היה בכלל גם להפסיק מבעוד יום לענ"ד בי"ז בתמוז ובצום גדלי' לא יחמיר גם בעל נפש להפסיק מבעוד יום עפי"מ דאיתא בירושלמי לכן לא תקנו חכמז"ל להפסיק בי"ז תמוז מבעוד יום יען כי המתענה מעת לעת נחלש ראות עיניו ואינו מהדר לאיתנו רק אחר ארבעים יום ואם בתוך מ' יום מתענה עוד מעת לעת אז חולשת ראות עיניו אינו חוזר עוד לאיתנו לעולם א"כ אין להחמיר ג"כ בזה בצום גדלי' שיוהכ"פ הוא תוך מ' יום ואמרו חכמז"ל שאסור לפסוע בשבת פסיעה גסה ואף בחול אסור מפני שנוטל חמש מאות ממאור עיניו א"כ אין להחמיר במקום שעושה איסור כנ"ל: ב') יש לדקדק מתענית של גשמים שבשלש אמצעיות ושבע אחרונות שמפסיקין בהן מבעוד יום ותתענין ב' ה' וב' זה אחר זה והלא מכחיש מאור עינים בזה שאין חוזר לעולם, וצריך לחלק שזה הוה לפרקים פעם בהרבה שנים ורק בא"י מקומות שגשמים נצרכין לצורך השעה אבל לגזור בכל שנה ושנה לכל ישראל תעניות כזה לא רצו חכמים כי דרכי' דרכי נועם יעוין ברש"י יומא דף פ"ב ע"ב מה חזית שחביב בעיני הקב"ה חיות של ישראל יותר ממצוה שבתורה ועיין בטורי זהב חו"מ סימן תכ"ח מתק לשונו שאם משמרים נפשו ובריאותו שעושה מצוה גדולה בזה שמקבל על שמירת גופו שכר גדול כי אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לך לטוב: ג') נראה לי מה דאי' במסכת שבת דף ס"ב ע"ב אמר רב חסדא אנא משאי מלא חפני מיא ויהבו לי מלא חפני טוביתא נראה דכמה דמוסיף מים בנטילתו