התעוררות תשובה חלק ג רמה

סמ"ק שלום שמו של הקב"ה או ברכה בשם אסור לומר לגוי. אבל יש לומר אם גם אסור לברך לגוי בשם מ"מ איננו מוצא בזה שם שמים לבטלה כמו שמברך לישראל רק שעושה בזה איסור והכה בברכות איתא שההולך למבואות המטונפות ואינה קורא ק"ש זוכה לאריכת ימים ככתוב בדבר הזה תאריכו ימים וממילא שמי שאינו אומר דבר שבקדושה במקום מטונף אפי' נתבטל ע"י ממצות ק"ש זוכה לאריכות ימים מכ"ש הנזהר בכבוד הקב"ה ובשמותיו שיאריך ימים ושנים: סימן מ"ד הלכה ידועה אחד מתנאי ברי' שאינו בטילה אפילו באלף הוא שתהא נוצר באיסור בתחילת בריאותה לכן נבילת עוף טהור אינה בכלל ברי' וגם עוף שנטרפה נסתפקתי בבהמה שנולדה ביותרת בבטן שע"י זה היא טריפה א"כ נוצר באיסור בתחילת ברייתה אם נתערב באחרות אם יש בה משום בריה אבל זה יש לומר אם נשחטה אמו והוא בבטנה מותרת באכילה כדילפינן בבהמה מכל אשר בבהמה תאכלו א"כ לא הוי נוצר באיסור כיון שיש אופן שמותרת בשחיטה ואין לומר כיון שהכניס ידה באמה וחתך ממנה אסורה משום נבילה זה אינו א"כ למה לא הוי נבילת עוף טהור בריה הלא כל עוף מתחילת ברייתה אפרוח בקליפתה נבילה וכאשר בא לחיות אסור משום אינו זבוח ואבר מן החי כמו כל בהמה וכל עוף שבחי' בחזקת איסור עומדת עד שנשחטו אעפ"כ לא נקרא נוצר באיסור בתחילת ברייתה א"כ ה"ה בזה, אבל באמת י"ל כיון דלמלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן והא דבריה אינו בטילה רק מדרבנן, א"כ לא גזרו אם יש לה יותרת ממעי אמה אבל באמת זה רק לפלפולא כיון שמתערבה בבהמה אחרת הלא ניכרת ע"י יותרת א"כ שאר הבהמות כולן מותרת (אפי' נחתכו יותרת ממנו בחי' ניכרת במקום החתך גם בבהמה ניכרת שחלושא הוא כיון שטריפה הוא ע"י יותרת זה ונאה לפלפול התורה: סימן מ"ה איזה הערות בענין מקואות. נסתפקתי במים שזוחלין ע"ג קרקע למרחוק (יש לחוש שאינה מעיין) אפי' יש בהם שיעור מקוה לשי' הרא"ה שאם המה מרודדים אין טובלין בהם עד שיתפחו והנה ד' מחיצות גדולות סביב למים כדי שלא יוכל לזול למרחוק כדי שיתפחו מימיו ונשאר פתח גדול במחיצות שאם ירצה לנקות המקוה יצאו המים שמה ותמיד הפתח הזה סתום ע"י שלשה דפים של עץ שעשו בו ג' חריצין אחת מלמעלה ואחת מלמטה ואחת מן הצד מתוחבים בחריצין אלו דף אחד כדי שעי"ז יתחברו שלשה דפים אלו יחד וע"י זה הוי כלי עץ שיש בו בית קיבל העשוי למלאות ויש לחוש להויה ע"י דבר המקבל טומאה וגם דפקו הדף שמחבר השלשה דפים יחד ע"י ברזלין (הנעשה מחדש לצורך דבר זה) כדי שידבקו הדפים שהכניסו בו הדף בחברם מעשה אומן, והנה ידוע פלוגתת הרמב"ם והתוס' בכלי קיבול העשוי למלאות אם דינו ככלי קיבול בתשו' הרי"בא מרבותינו האחרונים ז"ל הביא תשו' מבי"ט שכלי קיבול הנעשה מעיקרא למלאות אינו מקבל טומאה אלא מדרבנן גזירה אטו כלי קיבול שאינו עשוין למלאות ומסיק שם שאם מתחילה נעשה הכלי קיבול למלאות וניכר לכל שנעשה מתחילה רק למלאות לא שייך בזה גזירה מדרבנן ומסיק שם דהמילוי צריך להיות מעשה אומן והנה החריצים האלו נעשה מתחילה ונראה לכל שעשוי רק למלאות א"כ לפי"ז אין חשש בזה הגם שחברו ע"י ברזל מתחת הדף שניתן בתוך החריצים ע"י ברזלים מעשה אומן כדי שלא יקבלו טומאה כאשר אמרנו אעפי"כ לא מקרי מעמיד ע"י כלי מתכות שאזלינן בתר המעמד שע"י זה יהי' מקבל טומאה כיון שהוא כלי בלאו הכי והברזלין אינו מועילים אלא כדי שיחובר מעשי אומן ואין הכלי מקבל טומאה עי"ז המתכות ובלאו הברזלים ג"כ מחובר יחד והי' נראה לי לומר סברא כיון שתחילת הכלי נעשה רק ע"י המילוא א"כ אינו דומה לכלים העשוין לקבל שנעשה מתחילה הכלי ואח"כ כעשה בית קיבול, אבל עומד מנגד זה מה שאית' במגן אברהם סימן תרכ"ט ס"ק ח' סולם שהנקבים הנעשים בו אינם נקובים מעבר לעבר יש לו דין כלי בית קיבול העשוי למלאות והלא אינו נעשה כלי ששני עמודים העומדים מימין ומשמאל אינם מחוברים אלא ע"י שליבות ונעשית כלי רק ע"י המילוי ויש לומר שעמודים הארוכים מימין ומשמאל יש להם דין פשוטא כלי עץ והראי' לדבר שחיצים זכרים שתוחבין בשפודים של ברזל קאמר הגמרא שהוא פשוטא כלי עץ כדאיתא בגמרא סוכה דף (גם צריכין לומר כיון שהדיוט יוכל לסלק אין לו דין בית קיבול העשוין למלאות): ואולי יש סברא לומר כיון שעומדים השלשה דפים של עץ על הפתח שבענין זה הי' ג"כ המים עולה ונתפח ושלשה דפים אלו בלי חיבור הדף שנותנים לתוך החריץ אינם שום תורת כלי עליהם אפי' פשוטא כלי עץ לא הוי א"כ הויה הוי ע"י דבר שאינה מקבל טומאה כדאיתא בהלכות מקואות סימן ר"א סע' מ"ח שאם המשכת המים ע"י דף ואוחז הדף בידו פסולא שהוי לי' הויה ע"י דבר המקבל טומאה לכן צריך לסלק ידו קודם שיבואו המים אמנם אם הי' יכולין לבוא המים מעצמן בלי אחיזת ידו לא מיקרי הויה ע"י דבר המקבל טומאה