התעוררות תשובה חלק ג רמב

וזה יכול חייבים אם צריך שיהא בהוצאה זו שיעור הוצאה לכל אחד ואחד ומביא הגמרא כמה אמוראים שאפי' אם הוציאו שניהם רק שיעור אחד בהוצאות שבת ג"כ חייבים ויש ללמוד משם לכאן אבל יש לחלק בהוציאם יחד הגרוגרות שהוא שיעור מאכל להוצאות שבת א"כ הוציא כל אחד גרוגרות שלם רק ששנים הוציאו גרוגרות שלם זו וכל אחד עשה בזה מלאכת הוצאה בשבת ויש לר' מאיר לימוד על זה שזה יכול וזה יכול חייבים אבל בחמץ אין מגיע לכל אחד כזית לבדו ויש לעיין עוד בזה: סימן ל"ט נסתפקתי לפי מה שהסביר הרמב"ם בה' ספר תורה פ"ז שמשום הכי צריכין לכתוב כל התורה כולה הגם שכתב רק כתבו לכם את "השירה" הזאת אבל יען שאין כותבין התורה פרשיות פרשיות לפי זה מכיון שצריך לכתוב השירה ממילא צריך לכתוב כל התורה כולה לפי זה צריכין לומר שהא דאין כותבין התורה פרשיות פרשיות הוא אסור מה"ת דאל"כ לא מוכח מידי ולפי זה אם נפסקו ונטשטשו אותיות שנפסל הס"ת עי"ז מ"מ כיון שהשירה כתיבתה כשאר כהוגן יוצא בזה ואולי גם בדיעבד אם עבר וכתב רק השירה לבדו יוצא ואין לומר דהוה מצוה הבא בעבירה כיון שלא כתב כל התורה כולה דאין כותבין פרשיות פרשיות דהוא מה"ת זה אינו דעדיין לא עשה שום איסור דיוכל להשלים ולכתוב אל השירה כל התורה כולה דס"ת שנכתב שלא כסדר כשר רק אם אינו עושה כן עומד באיסור שאינו משלים הפרשיות אבל בשעה שכתב השירה לא עשה שום איסור כלל ואולי י"ל כל זמן שאינו משלים הוא עומד באיסור לא יצא ידי המצוה שאין עבירה מצוה כדאיתא בירושלמי לשון זה הובא בהר"המגיד פ"ז מה' חמץ ומצה הלכה ז' וזה לשונו ר"י אמר אין עבירה מצוה ר' יוסי אומר אין מצוה עבירה אמר ר' אילא אלא המצות אם עשיתם כמצוותן הרי הן מצות ואם לאו אינם מצות: ב') נסתפקתי אם מותר לאכול בסעודה המפסקת בט' באב שאסור לאכול בה שני תבשילין אם אכל רק תבשיל אחד לאכול אח"כ לחמניות מפת הבאה בכסנין וי"ל אם הוא נילוש בשמן בצים או שאר משקים ולא מלאו אותו בשאר מיני מתיקה כגון אגוזים ושקדים וכדומה דיש מרבותינו ז"ל שסוברים שדינו כפת גמור ואם נותנים בתוך העיסה שקדים אגוזים וכדומה אבל נילוש רק במים ג"כ יש מרבותינו ז"ל שסוברים שדינו כפת גמור וכבר ביאר האהעו"ז שאם אוכלין אותו בקינוח סעודה הגם שאינם באים מחמת הסעודה אין לברך עלי' בורא מיני מזונות כיון דלאותן שיטות שסוברים שהוא פת גמור כבר נפטר בברכת המוציא על הפת וספק ברכות להקל רק אם היא נילוש בשאר משקים ונתנו בו שקדים ואגוזים וכדומה אזי יש לו לכל הפוסקים דין פת הבאה בכסנין אז מברך עליו בורא מיני מזונות לכל הדיעות א"כ בסעודה המפסקת לא יאכל אותו אם אוכל עוד תבשיל אחד דלכתחילה לא יכניס עצמו בספק כי דבר זה פשוט שאין חילוק בין שני תבשילין או בשני מינים מאפה אבל נראה לי מטעם אחר שאסור לאכלם אפי' לשיטות שאין לו דין פת הבאה בכסנין מ"מ מאכל חשוב הוא כי אינם אוכלים אותו אלא לתענוג אחר הסעודה לפעמים וכדאי' במג"א הל' ט' באב סימן תקנ"ב במג"א ס"ק ב' שמטעם זה אין לאכול דגים וברמ"א שם סעיף א' וז"ל וכן לא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח דברים שנוהג בהם בשאר פעמים כדי שיתנהג בפרישות ובמג"א שם ס"ק א' שאין לשתות שכר בסעודה המפסקת מטעם זה: סימן מ' נסתפקתי לפי מה דאי' חו"מ סי' רל"א שאין מוציאין פירות או, ישראל לחו"ל מי שדר בחו"ל ויש לו שדה בא"י אם פירותיו שלו אם מותר להוציאן לכה"פ מה שצריך לצוו יש להביא ראי' לדבר מהא דתנן במסכת שביעית שאין מוציאין שמן תרומה שנטמאת של שביעית לחו"ל דקשה בלא"ה אסור להוציא פירות א"י לחו"ל בפי' אי' בגמרא ביינות ושמנים דאסור להוציא אבל בזה ניחא שמוציא אותו לצורכו וזה מותר אם הוא כהן שמוציא אותו לצורכו או שרוצה ליתן לכהן המכירו לדורון לפ"מ שכתבנו במקום אחר כיון שאינו עומד אלא לשריפה לא שייך בזה חיי נפש לכן מותר להוציא חוץ משביעית ולצורכי ביתו שאינו עושה בהם מסחר יהא מותר זכר לדבר שגבי אליעזר כ' מגדנות נתן להם ברש"י שם פירות א"י נתן להם מוכח לכה"פ שמה שלצורכו מותר להוציא יעיין בתורת משה מהדורא קמא מה שכתב על פסוק זה גם נסתפקתי אם מותר לשלוח לחו"ל מפירות א"י לדורון דרך כבוד וזכר לדבר שיעקב אבינו ע"ה שלח ליוסף ככתוב מעט צרי מעט דבש נכאת ולוט בטנים ושקידים ששלח ליוסף מכחה ויש לדקדק בפסוק כ' מעט צרי וחוזר מעט דבש שני פעמים מעט הי' לו לכתוב מעט צרי ודבש ונכאת ולוט בטנים ושקדים למה כפל הפ' לכתוב עוד הפעם תיבת מעט משמע דרק מצרי ודבש שלח מעט אבל נכאת ולוט בטנים ושקידים שלח הרבה דאל"כ הי' לו לכתוב פעם אחת מעט והי' קאי על כולן דלקמן. אבל יש לומר שאין ראיה מיעקב אבינו שהטעם שאסור להוציא פירות שהם חיי נפש כדי שישארו הפירות בא"י להדרים שם בשפע