התעוררות תשובה חלק ג רלא

תמיד שבן קטין עשה מוכני לכיור כדי לגלגל בו להורידה בערב אל מעיין השילוח כדי שיהא מי כיור יהי' מחוברים למעיין ולא יופסלו בלינה ע"י שהכיור הוא כלי שרת ונתקדשו המים בו ונפסלים בתלוש בלינה א"כ אם הכיור כלי שרת ומקדש מכ"ש המנורה עצמה שיהא הדין ככלי שרת אבל יש לחלק כיון שקידוש ידים ורגלים צורך עבודת מזבח הוא וצורך עבודה נחשב כעבודה עצמה כדמצינו כמה פעמים דבר זה בגמרא אבל המנורה שמצוה בפני עצמה ואין לו שייכות לעבודת המזבח וישראל כשר להדליק המנורה א"כ אין לו דין כלי שרת אבל עומד לנגד זה גמרא ר"ה דף כ"ז ע"ב פלוגתת חכמים ור' יוסי בן יהודה שמנורה צריכה לעשותו דוקא ממתכות כמו כל כלי שרת ור' יוסי בר יהודא סבר שמותר אפי' מעץ ודרש רק כלי חרס פסול דדרש בריבוי ומיעוט וריבוי וחכמים דורשים בכלל ופרט כדכ' ועשית מנורת כלל זהב פרט תעשה את המנורה כלל ולא פסלו מטעם שאר דברים רק מטעם כלי שרת ומחוורתא כדשנינן מעיקרא שעשה הקב"ה הנס כדי להראות ע"י זה את חבתו לישראל, כעת האיר ה' עיני שקושי' זו מעיקרא איננו לפי מה דאיתא במנחות דף פ"ט שחצי לוג שהי' במקדש נמשך ונתקדש משום שנותנים בו חצי לוג שמן שניתן במנורה כדי להתקדש בו וא"כ הי' כלי שרת שנתקדש במקדש הי' של מתכות וכיון שהי' כולן טמאים מתים וחרב הרי הוא כחלל א"כ כטמא החצי לוג ונטמאה ג"כ השמן שבו וק"ל: ג') בחלומי שהיה ליל שני של יו"ט של פסח על הסדר שרציתי למזוג את כוס רביעי ולומר הלל, כבר עלה השחר אם יוצאים אז עוד שיאמרו הלל ולשתות כוס רביעי כיון שהוא עוד קודם נץ החמה ונחשב למי שאנוס ולא אמר ק"ש של לילה יוצא עד נץ החמה בק"ש של לילה, ויש קצת כעין ראי' לזה ממה שאיתא במג"א בהלכות ראש השנה ס' תקפ"א הגם שאין אומרים תחנון בער"ה אם קידם שאמרו בסוף הסליחות תחנון כבר עלה עמוד השחר ר"ל תחנון עד נץ החמה כי עדיין נחשב לקצת לילה, ועוד יש ראיה לזה מהא דאיתא בד"מ ס' תרכ"ג בשם מהרי"ל אפילו אם איחר בתפילת נעילה עד הלילה הוא נושא את כפיו שהאברים ופדרים של קרבן התמיד היו כשרפים בלילה, והדבר צריך ביאור א"כ בכל תפילת ערבית של כל השנה יעלו לדוכן. אלא עכ"ח צריך לומר כיון שהתחיל ביום נגרר הכל אחר ההתחלה והוי כיום ויכול לישא את כפיו אבל מלשון שהובא בד"מ וז"ל דאפילו אם איחר עם תפלת הנעילה עד הלילה, משמע מלשונו שכל תפילת הנעילה נתאחרה עד הלילה והיינו שהתחיל כל תפילת נעילה להתפלל בלילה, ומבואר דבר זה בב"י שם אם יכולין להתחיל תפילת הנעילה בלילה, והעיקר נראה לי דלא דמי כלל לק"ש דהתם בזמן שכיבה תלי' מלתא כדכתיב "ובשכבך" ועד הנץ החמה זמן שכיבה הוא, משא"כ כל עניני הסדר צריכין להיות דוקא בלילה כדכתיב ואכלו את הבשר "בלילה" ואיתקש מצה לפסח וחייב סיפור יציאת מצרים בזמן שמצה ומרור מוכחים לפניך היינו כל זמן שהוא יוצא באכילת מצה, יכל עניני הסדר תלוים בזה כדאיתא בתוס' סוף פרק ב' דמגילה דף כ"א ע"א שיזהיר לקרא גם הלל קודם החצות כדהובא בשו"ע ברמ"א או"ח סי' תרע"ז ובמהרי"ל איתא שיזהיר לשתות גם הד' כוסות קודם חצות, וכיון שעלה עמוד השחר אין שייכות לסדר עוד, ועוד ראיה מבני ברק שהיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם כבר הגיע זמן ק"ש של שחרית ובתוספתא מביא ברייתא זו ומסיים ננערו והלכו וזמן ק"ש של שחרית היא משיכיר את חבירו רחוק ד' אמות וזה זמן רב קודם הנץ החמה ואעפ"י שהיו מדקדקין לספר ביציאת מצרים כל אותו הלילה מ"מ משום שהגיע כבר זמן ק"ש פסקו וננערו והלכו מ"מ לענ"ד יש להחמיר לגמור את ההלל ולשתות את כוס רביעי אם גם כבר עלה השחר אבל בלא חתימת ברכת יהללוך משום ספק ברכה לבטלה, וגם לא יברך על כוס רביעי משום ספק ברכה, לא מבעי לפי המחבר שפסק דאין מברכין בשום פעם על כוס הרביעי מכש"כ עתה, ואפילו לדידן שנהגו כדהובא ברמ"א שם סי' תע"ד שמברכין על כל כוס וכוס משום דכל חדא וחדא מצוה באפי' נפשה היא וכל כוס של מצוה בעי ברכה, מ"מ בזה לא יברך כיון שהוא ספק אם עושה עוד מצוה בזה, ואין לפקפק כיון שעלה כבר העמוד השחר האיך יכול לשתות הכוס רביעי קודם תפילת השחר הלא אסור לטעום משום לא תאכלו על הדם, וי"ל כיון שהתחיל בהיתר, שהתחיל הסדר קודם חצי שעה ליום ולא ידע שימשוך תוך היום מיתר לשתותו, הגם שיש מהראשונים שמפקפקים ע"ז שבשחרית אפילו התחיל בהיתר אסור משום לא תאכלו על הדם, מ"מ להלכתא יש לסמוך דמותר כיון דהתחיל בהיתר ושותה כוס זה משום מצוה, ולא שייך בזה ששותה להתגאות ולא שייך לומר כדדרשו חז"ל ואותי השלכת אחר גוך לאחר שהתגאה זה מקבל עליו עול מלכות שמים ומכש"כ ששותה כוס זה לשם מצוה מקבל בזה גופא עול מ"ש וכבר חזינן לגאון שכ' [עיין בדגול מרבבה סי' תע"ג] שאם היתה הסדר אחר החצות לא יברך שום ברכה חוץ הקידוש וברכת בורא פרי הגפן של ברכת המזון, כיון שיש פלוגתא אם יוצאים לאחר החצות או לא, לא יברך משום ספק ברכה לבטלה לכן צריכין ליזהר מאד בזה לגמור כל הסדר עוד קודם חצות ואחר גמר הסדר יספר בנסים ונפלאות עד שתחטפנו שינה כדאיתא בשו"ע סי' תפ"א: