התעוררות תשובה חלק ג רכח

ג') עלה בדעתי העניה, מי שהמתין בעת מנחת ערב שיתאספו הצבור להתפלל תפלת מנחה, ונתאחר עד בין השמשות והוא ספק לילה, ואם הוא כבר לילה אז עבר זמן תפלת המנחה, ואסור להתפלל השמ"ע לשם תפלת מנחה ואם מתפלל השמ"ע הוי ברכות לבטלות, ואם הוא יום עדיין, עליו חובת תפלת המנחה יש לעשות כך: שיתכון בתפילת שמ"ע על ספק, אם הוא יום יצא יד"ח מכחה, ואם הוא לילה, יהא לשם תפילת ערבית, ואח"כ יתפלל מעריב ויתכון בתפילת שמ"ע של ערבית, אם היה יום אזי יהא שמ"ע זו לשם תפילת ערבית, ואם היה כבר לילה, והיה תפילה ראשונה לשם ערבית יהא תפילה זו לתשלומין לשמ"ע של מנחה, ואם אירע לו כך בער"ח אז יתפלל תפילה הראשונה בלי יעלה ויבא כי בדיעבד אם לא אמר יעלה ויבא בשמ"ע של ערבית יצא, ובשניה יאמר יעלה ויבא ממנ"פ, וכדאיתא בשו"ע סי' ק"ח שאם התפלל במוצאי שבת שתי תפלות לשם תשלומין של מנחה, אם גם לא אמר בראשונה אתה חוננתנו, אם בשניה אמר אתה חוננתנו אם היה דעתו בפירוש שהראשונה תהיה לשם ערבית והשניה לשם תשלומין יצא כדאיתא בשו"ע או"ח ס' ק"ח במג"א ובס"ק י"ד ס"ק ב' ואם אירע לו דבר זה ביום חמשים ותשעה לתקופת תשרי שמתחילין במעריב לומר ותן טל ומטר א"כ אם היה בתפלה ראשונה כבר לילה והתפלל לשם ערבית אזי היה צריך לומר ותן טל ומטר, לא יאמר ותן טל ומטר רק בברכת שומע תפילה יוסיף לבקש בתחנונים על מטר לפי מה דאיתא במג"א סי' קי"ז ס"ב שאפילו בקיץ אם צריכין הרבה למטר יכולין יחידים לבקש תחנונים על מטר בברכת שומע תפילה ויתכון שאם הוא כבר לילה יהא בתורת חובה להתפלל על המטר כדאיתא שם שאם שכח לומר ותן טל ומטר בברכת ברך עלינו יאמרנו בברכת שומע תפילה ויוצא בזה כדאיתא שם בסעיף ה' ואם עדיין יום היא יהא לשם תפילת תחנונים על המטר, ויש לעשות סניף לזה עפי"מ שסוברים יש מרבותינו אחרונים זצ"ל שבחוצה לארץ אם טעה והתפלל אחר שבעה מרחשון ואמר תן טל ומטר אין צריך לחזור להתפלל: ואם אירע לו שנתאחר בע"ש במנחה יתפלל על ספק זה ויוסיף בתפילתו בברכת שמע קולנו ויכוחי בו ביום השבת ישראל מקדשי שמיך ויוצא בזה לשם שבת, כדאיתא שם בשו"ע סי' רס"ח ס' ז' שאם טעה והתפלל בשבת תפילת חול אם הזכיר בתפלתו של שבת יצא ואינו צריך לחזיר ולהתפלל, ואין לומר אם מזכיר של שבת ומקבל עליו בזה את השבת ולא יוכל עוד לסיים תפלתו לשם מכחה, כי אין בדעתו לקבל שבת בזה רק משום ספק כי אינו קובע ברכה מיוחדה לשבת, כי אם קבע ברכה מיוחדת לשבת אז עכ"ח מקבל עליו שבת כדאיתא בשו"ע סי' רס"ג סע' ט"ו כי לא מצינו בתפילת שבת שאומר את שבת "הזה" ואינו אומר בתפילתו בפירוש שעתה הוא שבת, אבל אם הוא בערב יו"ט יש לעיין בזה, כי בתפלת יו"ט הוא אמר את תפילת החג הפלוני "הזה" אבל י"ל אם איננו אומר תיבת "הזה" איננו מעכב בתפילתו ואם אומר ותתן לנו מיעדים לשמחה חג וזמן לששון את יום החג המצות די בזה: נראה לי אם חל יו"ט בשבת ולא התפלל מכחה בערב שבת שצריך להתפלל שתים ערבית, השניה לתשלומין, ובתפלה השניה טעה ולא התפלל אלא של שבת לבד או של יו"ט לבד, יצא בזה תפילת התשלומין, עפי"מ דאיתא במחזיק ברכה שאם טעה והתפלל רק של יו"ט ומתכוון לברכת מעין שבע של ש"ץ יוצא בזה תפילת שבת [הובא המחזיק ברכה בשו"ע או"ח סימן רס"ח ס"ק י"ג בשערי תשובה] ולפי"ז אם לא שמע הברכת מעין שבע מהש"ץ רק חזר והתפלל תפילת שבת ולא הזכיר בה של יו"ט יצא, א"כ חזינן שיצא בכל אחת חובת תפילת של זמנה בתפילת יו"ט על יו"ט ובתפילת שבת על שבת פשיטא דלכתחילה אם לא הזכיר בתפילת יו"ט של שבת כאשר חוזר ומתפלל צריך להתפלל תפילה שהוא מזכיר בה שניהם, אבל בדיעבד יצא בכל אחת לבדו, א"כ כיון שיצא באחת חובת תפילה אחת יצא בזה חובת תפילת תשלומין ואי"צ לחזור ולברך עוד וק"ל: סימן כ"ה מה שתמוה לי בנוסח על הניסים אנו אומרים על הנסים. ועל הפורקן. ועל הגבירות ועל התשועות ועל המלחמות וכו' כפל הלשון, פורקן פירושו תשועה בלשון תרגום וכל הנוסחא הוא לה"ק, ולמה אנו אומרים תיבה זו בלשון תרגום, ועוד פורקן פירושו תשועה כתרגום אונקלס על הפסוק לישועתך קויתי ה' לפורקנך סברית ה' וכיון שאומרים אחר כך על התשועות למה כופלין אותו פורקן ותשועה, ויותר קשה. אומרים ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה, הלא תשועה ופורקן הוא ענין אחד ולמה כפל אותן, יעוד המלחמות היו קודם ואח"כ שלח הקב"ה ע"י הנסים התשועה. ולמה אמר קודם על הנסים ועל הפורקן ועל התשועות ואח"כ על המלחמות, ועוד בנוסח "על הנרות" אנו מזכירין שתי פעמים על הנפלאות, ובנוסח על הנסים אינו מזכיר נפלאות כלל, ועוד תמוה יותר לפי המובן הפשוט מה שאסור בחנוכה בהספד ובתענית ואומרים הלל הוא על התשועות המלחמות, ומה שאנו מדליקין כרות הוא משום הנס שנעשה בהמנורה שדלקה ח' ימים, ובשעת הדלקת הנרות אנו אומרים הנוסח