התעוררות תשובה חלק ג רכא

עלי' ונותן לו נאמנות (וכן מורה לשון האומר "לשלוחו" לא נקט האומר לאחד אלא שהוא תמיד שלוחו) והשליח מקבל עליו דבר זה לעשות על נאמנתו אז בוודאי עושה שליחותו כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב והראי' מפ' איש מקדש דף מ"ה ע"ב הבעל אומר שתתקדש בתי לקרובתי ואשתו לקרובתה והכריחו הבעלה לדעתה והלכה ונתקדשה לאחד (ע"מ שירצה אבי' מקודשת דלא חיישינן שמא ימחה האב כמו שהי' רוצה מתחילה כי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב (בגמרא וברש"י הענין קצת בענין אחר אבל אינו נוגע לדברינו) ואם סמכיני' באשת איש על נאמנת זה מכ"ש בשאר איסורים ור' נחמן י"ל דסבר וודאי בא"א החמורה שיכול לבא מזה קלקולא רבה לכן עומד בדיבורו ואינו חוזר אבל בשאר איסורים יש לחוש לחומרא בדאורייתא אולי הוא מהאנשים הקלים שאינם עומדים בדיבורם אזלינן לחומרא: ב') בסוכה דך מ"ז ע"א איתא שמביא הגמרא שם ראי' דבשמיני עצרת אין מברכין על הסוכה דכל גדולי הדור בשמיני הווה מיתבי יתבי וברוכי לא מברכי ומקשה שם ודלמא סברי כמ"ד כיון שבירך יום א' שוב אינו מברך אמר ר' יוסף נקוט דרבי יוחנן בידך דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי מיתב הוו יתבי ברוכא לא ברוכי ודלמא סבירא להו כמ"ד כיון שבירך יו"ט ראשון שוב אינו מברך גמירי דמאפר אתי ופירש"י ז"ל למדתי מרבותי שהן באו מן האפר שבהמותיהן רועות שם ולא ישבו בסוכה כל ימי החג בתוספ' שם בד"ה כתב באין מן האפר שבהמותיהן רועות שם ולא ישבו בסוכה כל ימי החג ואף ע"ג דאמר סוכות רועים לא הי' להם עכ"ל והדבר תמו' בעצמו איך כל גדולי הדור לא קיימו מצות סוכה ומה שכתב התוספ' סוכות רועים לא הי' להם יעויין סוף מסכת ביצה דף מ' ע"א תנן שם מדבריות הלכות באפר ושם תנו רבנן אלו הן מדבריות כל שהן יוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות ברביעה ראשונה בגמרא ורש"י שם שרועות באפר היינו שבכל הקיץ הבהמות רועות בשדה וכי כל הקיץ לא הי' לכה"פ סוכת רועים להגין לכה"פ מן השרב ושמש ועוד בקל היו יכולין לקיים מצות סוכה אם שנים מכם הי' עומדים זה אצל זה מצד אחד וכן שנים מכם בצד שני וכן שנים מצד שלישי ושני בני אדם העומדים סמוכים יחד זה אצל זה רחבם ז' טפחים לכה"פ יעוין במג"א סימן תר"מ סעיף קטן ט' רגליהם אין רחוקים זה מזה ג' טפחים והוה כלבוד ויש שלשה מחיצות שיש בגובהן עשרה ורוחבם שבעה והוה ג' מחיצות שלימות אם גם ביו"ט אסור להעמידם לשם מחיצה מכ"מ בחוה"מ שרי ואחד הי' יכול ליתן מלמעלה על גבן סכך או עשבי שדה ממה שהי' בהמות רועות והיושב בתוך סוכה זה מקיים מצות סוכה וכן הי' יכולים להחליף וזה אינו טירחא וכי זילזלו במצוה רבה כזו ונ"ל ליישב (לא כמו שכתוב ברש"י ז"ל) אלא דהם ישבו באמת בסוכה אעפ"כ מביא גמרא ראי' מהם אפי' למ"ד סוכה יום אחד היינו שמברכים על סוכה רק יום א' בראשון מ"מ יש ראי' שאין מברכים בשמיני ספק שביעי מדלא ברכו בשמיני בסוכה על פי מה דאי' למעלה בגמרא דף מ"ה ע"ב אמר רב יהודא אמר שמואל לולב שבעה וסוכה יום אחד מ"ט לולב דמפסקי לילות מימים כל יומא מצוה באפי' נפשי' הוא סוכה דלא מפסקי לילות מימים כולהו שבעה כחד יומא אריכא דמי עכ"ל ונראה בעליל מלשון הגמרא סוכה דלא "מפסקי" לילות מימים הוה כיום אחד אבל אי הי' הפסק מודה דמברכין כשנכנס לסוכה יש לבאר ולהסביר הדבר כך דרשינן תשבו כעין תדורו א"כ כי היכי דבדירתו כל השנה הדרך שיוצא כמה פעמים בשבוע מביתו כמה שעות לחוץ לענינו ולמסחרו וחוזר לביתו וכן דרך דירת ביתו ה"ה אם יוצא מסוכתו כמה פעמים איזה שעות לענינו וחוזר אח"כ הוה כעין תדורו ולא הוה הפסק וכל שבעת ימים מצוה אחת הוא אבל אם הולך על זמן ארוך ובחזירתו הולך אל בית אחר זה לא שכיח ואם עושה כן בסוכתו שיוצא זמן רב ממנו וחוזר אח"כ לסוכה אחרת לא נקרא כעין תדורו והוה הפסק גמור הגם לחכמים יוצאים מסוכה לסוכה עיין דף כ"ז ע"ב דסברי חכמים יוצאים מסוכה לסוכה היינו דלא ביטלו בזה מצוה הראשונה כדאי' שם אבל הפסק היה לר' אליעזר דסבר אין יוצאים מסוכה לסוכה משום דעי"ז ביטל מצוה של ראשונה אבל מודה דאם יוצא לזמן ארוך מסוכה זו אעפ"י שחוזר לסוכה זו מכ"מ מודה דהיה הפסק וצריך לברך עוד הפעם לכן גדולי הדור באמת ישבו באפר בסוכה אבל כשבאו מאפר (מדרך רחיק לביתם) וישבו בסוכה אחרת הי' צריכים לברך עוד הפעם אפי' למ"ד כיון שבירך בראשון שוב אינו מברך כאשר ביארנו למעלה וכיון שלא מברכי בשמיני ש"מ יתיבי יתבינן אבל ברוכי לא מברכינן ולבאר הדבר יותר הנה תפילין מצוותן כל היום שיהא מונחים בראשו ובזרועו ובכל פעם שמניחם אפי' כמה פעמים ביום מברך עליהם עיין בתוספ' דף מ"ה ע"ב ד"ה אחד זה ואחד זה יש להסביר כי בכל רגע ורגע שמונח עליו תפילין מקיים מצוה אם חלץ אותם נגמרה המצוה וכשמניח עוד הפעם מתחלת עוד הפעם מצות הנחתה ושפיר חוזר ומברך אבל בסוכה כל שבעת הימים מצוה אחת היא כעין תדורו כן יש לחלק ועוד י"ל שהאי מ"ד היינו ר' יהודא אמר שמואל שאמר סוכה יום אחד סובר כחכמים שם דף מ"ו ע"ב דאף בתפילין אין מברכין עלי' אלא שחרית בלבד]: