התעוררות תשובה חלק ג ריט

על הטבח, ליתנה לכהן על הטבח, רק לבעלים יש טובת הנאה, מ"מ המצוה שייך לבעלים כדאיתא בשו"ע יו"ד סי' ס"א סכ"ח וז"ל: השוחט בהמת ישראל חבירו, חובה על השוחט ליתן מתנותה לכהן, וא"ל כיון דמתנות אינם חובת קרקע רק חובת הגוף יהיו חייבים הבעלים בחוץ לארץ, זה אינו, דלדברי הסוברים דמתנות אינו נוהג בח"ל, הוא משום דמדמין מתנות לראשית הגז וסוברין דראשית הגז אינו נוהג רק בארץ דילפינן לה בגז"ש מתרומה, והוי כחובת קרקע: והנה פשיטא לי דאם נתן כסף לשלוחו לקנות לו שדה בא"י, וקונה להמשלח השדה באופן שמועיל הקנין כמו כל מי ששולח לקנות לו דבר וקונה להמשלח כדאיתא בהדיא בגמרא קדושין ריש פ' האומר, וזה ודאי המשלח יכול לשלוח לא"י לקנות לו שדה ולהפריש לו תרומות ומעשרות, הגם שהדרך רחוק, כיון שהמשלח בעצמו הגם שהוא בח"ל יכול להפריש תרומות ומעשרות מתבואה שיש לו בא"י כגון שאומר מצפונה של כרי יהיו תרומה מעשר ראשון סמוך לו ע"פ לשון המבואר הרבה פעמים בפרק ז' ממס' דמאי, וא"ל שזה דוקא מועיל כשעומד בצד הכרי, זה אינו, דאית' שם מס' מעשר שני פרק ה' משנה ט' מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהי' באים בספינה, אמר ר"ג עישור זה שאני עתיד למוד, נתון ליהושוע ומקומו מושכר לו, עישור שני שאני עתיד למוד נתון לעקיבא בן יוסף, ומקומו מושכר לו, אמר יהושוע עישור זה שאני עתיד למוד נתון לר' אלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו, ונתקבלו שכר זה מזה, מוכח שגם ממקום רחוק יוכל להפריש תרומות ומעשרות, הגם שהרב בפירושו כתב דמיירי שכבר נתקנה, מ"מ כתב התוי"ט שם דלאו דוקא, וכן הוא ברש"י ב"מ דף י"א ע"א, ומוכרח ממקומו שר' יהושוע אמר עישור שהוא עתיד למוד היינו מעשר מן המעשר שקבל מר' גמליאל נתן לר' אלעזר בן עזריה וכיון שר"י קיבל רק עתה מעשר מר"ג א"כ לא הי' יכול להפריש המעשר מן המעשר קודם שקיבלו מר"ג והי' שלו: אבל זאת לדעת שאינו יכול למנות שליח להפריש תרומות ומעשרות אא"כ כבר גדל התבואה בשדה שליש, כיון שקודם לזה אפי' בעלים בעצמן אינן יכולין להפריש כדאיתא ברמב"ם פ"ה מה' תרומות הלכה ט' שיכול להפריש תרומה מן התלוש על המחובר ומן המחובר על התלוש לכשיתלשו והוא רק אם כבר הביאה שליש משום שבידו ליתלוש ולהפריש ע"כ (ופשיטא שהקצירה או התלישה יוכל להיות ע"י גוי כיון שהבעל ישראל, והנה כל זה אם יש לבעלים תלושים טבולים יכול להפריש על המחובר לכשיתלשו, אבל אם אין לו פירות טבולים אינו יכול להפריש מן המחובר על המחובר לעתיד כדאי' בתוס' נזיר דף י"ב ד"ה מאי טעמא וז"ל: ואומר ר"ת דיש בידה להביא עיסה מגולגלת ולומר עיסה זו תהא חלה על קמח לכשנילושה ודברים שבידה קיימין דכל שבידו לעשות לאו כמחוסר מעשה דמי דאין זה דבר שלא בא לעולם כיון שבידה ללוש ולגלגל העיסה קרוי שפיר בא לעולם כיון שבידה לעשות וכו' ע"כ ולפי"ז צריך שיביא התבואה שליש להיות לבעלים פירות טבולים. אבל יש לומר אם אין לבעלים פירות טבולים. רק יש לשליח פירות טבולים וכבר הביאה שליש ששייך לו מיקרי בידו ומהני כיון שהשליח יכול לתרום על של בעלים, וכדפסק רמב"ם פ"ב מהל' תרומות, וטשו"ע יו"ד סי' שנ"א דהתורם משלו על של חבירו תרומתו תרומה, והעולה מכל זה כשנותן כסף לשלוחו לקנות לו קרקע בא"י, יוכלו הבעלים בחו"ל למנות שליח, ע"י אופן שכתבנו למעלה, לקיים עי"ז מצות התלויות בארץ כגון תרומות ומעשרות מכ"ש לקט שכחה ופיאה לאחר שהתחיל לקצור שדהו לקיים מצות שביעית ולהפקיר פירותיו בשביעית ותרומה ומעשר יוכל ליתן רשות לשליח ליתן לאיזה כהן שירצה כי לנתינת הכהן אין צריך שליחות, כי הבעה"ב יכול ליתן רשות לכהן ליטלה מעצמו, כי אינו צריך נתינה דווקא, מיד בעה"ב לכהן. ואינו דומה לגט שכתוב ונתן בידה, הוא בעצמו או ע"י שליח, ומה שאמר ר"ג ור"י מקומו מושכר לו, כדי שיזכה ר"י לראב"ע המעשה לידי מעשה, היינו משום שהי' שעת הביעור, וצריך שיגיע המעשרות ליד בעלים כדכתיב בערתי הקודש וגו' וגם נתתים ללוי: סימן ט"ו בגיטין דף ס"ג ע"ב איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר ר' חייב באחריות פירש"י ז"ל חייב המשלח באחריות שהרי לא ציוהו המלוה לשולחו ואם בא לחזור אינו חוזר אלמא כזכי דמי ותירץ הגמרא משום ספק ממונא לקולא ברש"י והמוציא מחבירו ידו על התחתונה לפיכך אינו חוזר ותוכן הענין: שהלוה חייב באחריות דילמא הולך לאו כזכי דמי ולא זכי המלוה עדיין בהממון ואם מבקש הלוה מההולך שיחזיר לו הממון לא יתן לו בחזרה משום שמא הולך כזכי וכבר זכה בו המלוה וקשה דלמה יהא הלוה חייב באחריות דלמא הולך כזכי דמי וכבר זכה בו המלוה והוה לי' ספק ממונא לקולא וי"ל כיון שהלוה וודאי חייב להמלוה וספק אם הולך כזכי דהיינו ספק אם זכי בו המלוה אין ספק מוציא מידי וודאי כמו מי שאומר לחבירו נתחייבתי לך ואיני יודע אם פרעתיך צריך לשלם לו דאין ספק מוציא מידי וודאי ועוד י"ל שכל הטעם שהולך כזכי וזכה לו למי שנשתלח לו כי זכיה מטעם שליחות וכיון שזכות הוא לו אמרינן אנן סהדי