התעוררות תשובה חלק ג רד

סימן נ"ו: יישוב נכון לקושיות התוספ' על רש"י ז"ל שכתב שגם אם לא יעברו בני גד ובני ראובן לא"י אעפי"כ יקבלו חלקם בא"י בסוגיא דתנאי כפול (קידושין דף ס"א): סימן ע"ב: מיישב התמיהא למה לא מביאים הפוסקים הא דתניא בברייתא מבטלין ת"ת להכנסת כלה רק הובא ברמ"א אהע"ז סימן ס"ה וגם אי שייך דבר זה גם בגרושה ואלמנה בהכנסתם לחופה: בהתעוררות תשובה ח"ר סימן רנ"ד בסוף הדבור ד"ה "אבל" כתוב שאם עירב דבר מר בחמץ שפטור על אכילתו משום שהוא שלא כדרך הנאתן אינו עובר עליו ג"כ משום בל יראה עיין שם, ויש לפקפק על זה כמו פת שעיפשה שחייב לבערו עד שנפסד מאכילת כלב וכתב הר"ן הטעם מפני שיוכל לחמץ בו עיסות אחרות ה"ה בחמץ שעירב בו דבר מר ראוי' לחמץ בו עיסות אחרות וטעם המרירות בטל בעיסה הגדולה והוה כדרך הנאתן. כעת כראה לדעתי שביום הכפורים של יובל שחייבים בתקיעת שופר ותנן שוה היובל לר"ה לתקיעת ולברכות מ"מ אין צריכין לתקוע שני פעמים תקיעת דמיושב ותקיעת דמעומד ודי בתוקע פעם אחת דהא דתוקעין כשהם יושבים וחוזרין ותוקעים כשהם עומדים הטעם כדי לערבב השטן כדאי' בגמרא ר"ה דף ט"ז ע"ב אבל ביוהכ"פ דאין השטן מקטרג כמו שאמרו חכמז"ל מסכת יומא דף דביוהכ"פ לית לי' רשותא לשטן לאסטוני שהשנה יש לו שס"ה ימים השטן בגמטריא שס"ד א"כ אין צריכין לערבב אותו כיון שלית לי' רשות לאסטוני: נראה לע"ד באחד שעושה מנין בתוך ביתו להתפלל בצבור ויש לו מנין בצמצום והלוה לאחד סכום מעות ועי"ז בא למנין מה שמקדמתא דין לא בא והנה לפי"מ דאי' בשו"ע יור"ד סי' ק"ס סעי' י"א ששום טובה לא יעשה הלוה למלוה אפי' בדיבור בעלמא כגון להקדים לו שלום ומ"מ אין בזה אלא חשש באבק רבית אבל עיי' שם סעי' ו' ובש"ך שם ומבואר באו"ח סי' רמ"ב שמביא שם המג"א בשם הירושלמי שלוין בריבית לצורך סעודת שבת וכתבו רבו' האח' ז"ל שכוו' בריבית דרבנן שמותר לצורך מצוה לפי"ז קו"ח הוא ומה לצורך מצוה מותר ללוות בריבית דרבנן מכ"ש לצורך להשלים עשרה למנין שמותר לעבור לפי"ז אפי' על עשה מן התורה לעולם בהם תעבודו כדאי' ביו"ד סימן רס"ז סעי' ע' וק"ל: