עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהתעוררות תשובה חלק ג

התעוררות תשובה חלק ג רג

Hitoorot Teshuva part 3 203 · התעוררות תשובה חלק ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

סימן מ"ה: איזה הערות בענין מקואות: סימן נ"ב: דברי הטור יו"ד סי' של"א שכתב שתרומות ומעשרות נוהג בזמה"ז מה"ת בארץ ישראל ושביעית רק מדרבנן ואעפי"כ פטור בשביעית מתרומות ומעשרות: סימן נ"ו: הא דאסור לעשות דמות צורות לבנה אם אסור רק אם עושה כדור שלם או אפילו מקצת צורת הלבנה כמו שנראה בתחילת או בסוף החודש. ב') אם בשלשה כוחות של נכרי בעשיית יין וכח ישראל מעורב בו אם מותר גם לכתחילה: סימן נ"ז: ליישב תמיהא רבה במה שהובא בטו"ז יו"ד סי' רנ"ג ס"ק א' בשם הרא"ש שכר שעורים של חדש שנתערב אינו בטל משום שהוא דבר שיש לו מתירין אם יבא עומר הבא וקשה הלא שכר של שעורים חמץ הוא והעומר אינו מתיר רק בשני של פסח וכיון שנכנס פסח צריך לבערו מן העולם. ב') יישוב על קושיות הש"ך שהקשה ביו"ד סימן ק"ה סעיף ב' על מה שכתב המחבר שכבוש במים היינו מע"ל ובציר ובחומץ משיעלה על גבי האור והרתיחו ובסימן ק"ד פסק דגם בחומץ צריך להיות כבוש בו מע"ל: סימן נ"ח: נסתפקתי אם בשר עוף בחלב אסור לאכול שלא כדרך הנאתן: סימן נ"ט: יישוב לקושית בן המחבר על פי מה שאי' בגמרא ע"ז כ"ב ע"ב וננסרינהו ומתרץ לא תנוף עלי' ברזל אמר רחמנא הלא יכול לנסרינהו בשאר כלי מתכות לפי דעת המחבר שרק בברזל אסרה תורה להניף: סימן ס': בא ליישב על מה שמתמה על בעית רמא בר חמא זבחים דף צ"ה ע"ב אם בישל בלא בלוע צריך שבירה לשיטת הראב"ד שלאו דווקא חטאת בעי שבירה אלא אפי' אם בישל בו קדשים קלים צריך שבירה נפשוט מהא דאמר חוני המעגל תענית דף כ"ז ע"א צאו והכניסו תנורי פסחים כדי שלא ימוקו הלא פסח שנצלה בו באויר התנור הי' בישול בלא בלוע ולמה לא שברו אותם מוכת דלא בעי שבירה ה"ה אם תנור של חרס שמחובר לקרקע אינו צריך שבירה אם כטמא בקדשים ועוד אם התנור מחובר לקרקע אם צריך שבירה: סימן ס"ח: אם כבר מונחים ספרי נביאים על ספר תורה אם מותר ליתן עוד ספרי נביאים על ספרי הנביאים שמונחים כבר על ספר תורה: סימן ס"ט: ביאורים ופילפולים נאים בסוגיא בפסחים דף מ"א ע"א בהא דתנן יקלוף את מקומו ובסוגיא שם אי עילאה אי תתאה גבר: סימן ע"ה: מי שהי' לו מעקה בגגו והסיר כל התקרא ונתבטל מתורת בית דירה ואח"כ חזר התקרה כמו בראשונה אם צריך לחזור ולעשות המעקה כיון שנתבטל בנתיים ממצותו כמו שהובא בספרי רבותינו האחרונים ז"ל לענין מזוזה: חו"מ סימן י': בנתבע אחד שביקש מהדיין שיזכה להתובע שהנתבע חייב לו לשלם והטעם שהוא רוצה להכותו והוא נכבד ואין רוצה לקבל מתנות אבל ע"י שיסבור שמגיע לו מן הדין יקבל אותו בשמחה אם שייך גם בזה לא תטה משפט ודל לא תהדר בריבו: סימן ט"ו: ביאור ופלפול בסוגיא הולך מנה לפלוני גיטין דף ס"ג ע"ב: סימן י"ח: בהא דאיתא בבא מציעה דף צ"ז שביומא דכלה הרב שאול לתלמידים אם שאל התלמיד מהרב חפץ של מצוה בלא ידיעתו שמותר לעשות כך משום דניחא לי' לאינש לעביד מצוה בממוני' אם ג"כ מקרי שאילה בבעלים כיון שלא ידע הרב מזה: סימן כ': האיך יחייב אדם בקללתו של עצמו הלא המקלל עצמו חייב מלקות והוא רשע והמקלל רשע פטור מפני שאינו עושה מעשה עמך. ב') מי שנזהר תמיד שלא לקבל מתנות ממחללי שבת קודש אם הוא צריך לכך באופן שמחייב ליטול כגון שהוא זקן או חולה ובעל יסורין אם מותר להחמיר בזה שלא לקבל: סימן כ"ג: ב') פרוזבל שרשאים הדיינים לחתום בתורת דיינים או בתורת עדים אם קרובים כשרים בזה: סימן ל': בענין שאלה חדרי דירה שמרוצף קרקע בקרשים לכל השנה ומנקים ורוחצים אותו מן הרפש ומן הטיט אם מותר לעשות כן מר"ח עד התענית: סימן מ': לפי מה דאי' שו"ע חו"מ סי' רל"א שאין מוציאין פירות ארץ ישראל לחו"ל מי שדר בחו"ל ויש לו שדה בא"י אם פירותיו שלו מותר להוציאן לכה"פ מה שצריך לצורכו: סימן מ"א: במי שמזכה שכר שכיר ע"י אחר ביומו אם יוצא בזה כיון שלא יבא ליד השכיר ביומו רק לאח"כ: אהע"ז סימן ט"ז: פלפול בסוגי' בענין האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל האנשים שבעולם: סימן ל"א אם במקום שאין יכולין רבים ליכנוס בו אבל המקום גדול מאוד מאוד אם שייך בזה איסור יחוד: