התעוררות תשובה חלק ג רב

נפלו שני ביצים של איסור במאה ועשרים של היתר אם די בקכ"א בצים של היתר שכיון שמוסיף אחד יותר מששים כבר יש היכרא: סימן ב': ב') בענין על מה שפסק הרמב"ם שבן נח מותר בדם שבא מן החי: סימן ג': באור נחמד ונעים על מה שכתבו הפוסקים דם שבשלו אינו עובר עליו מה"ת. ב') בענין אם קונים בצים שיש להם סימן טהרה ששואלים את המוכר ממי הם ומאיזה עוף. ג') בענין שלא לאכול דג ובשר יחד. ד') ביאור בדברי רש"י ז"ל במכות ט"ז ע"ב מאן דאכל ביניתא דבי כרבא לוקה משום שרץ השורץ על הארץ: סימן ה': מה ששכיח ורגיל לימצא בבצים טפה שחורה מה דינה: סימן ו': ביאור בסוגיא חולין דף צ"ח האי פלגא דזיתא דנפל לדיקולא דבשרא ביאורי נעים אף נחמד. ב') על מה דאיתא בגמרא חולין שם דסבר לשער במאי דבלעה קדירה וכו'. ג') בדברי האו"ה שמביא הש"ך בשו"ע סימן צ"ט סעיף ה' ס"ק י"ב: סימן ז': על ספיקת הרב מהו"ר זלמן סופר נ"י בהא דאסור לעשות סחורה בדברים האסורים מה"ת לאכול אם אסור דבר בקונם אם מותר לסחור בו. ב') ליישב קושית תוספ' יו"ט על הא דאי' בבכורות דף ז' ע"ב שאין ראיי' מפסוק זה את עשרת חריצי החלב שהביא דוד לשר האלף שחלב מותר באכילה ודלמא לסחורה הביא והקשה התוספ' יו"ט אם אסור באכילה ממילא אסור בסחורה. ג') האיך מוכח מהא דאסרה התורה לא תבשל גדי בחלב אמו דחלב מותר דלמא לעולם חלב אסור משום יוצא מן החי אבל התורה אסרה לבשל בחלב בת פקועה שניתר בשחיטת אמו והיא חלב שחוטה: סימן ח': אם יש להתיר תפוחי אדמה (ערדעפפעל) שצלאום גוי אם יש בו משום בישול נכרי: סימן י"ג: מי שידו מספקת להשיא בתו אבל כדי להשיאה לת"ח צריך לבקש סיוע מאחרים אם נכון הוא אי אמרינן גם בזה עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. ג') לפי דברי המחבר בשו"ע יו"ד סימן רס"ז סעיף ע' שכתב סתם משום מצוה מותר לשחרר עבדו אפי' משום מצוה דרבנן ולא כתב משום מצוה דרבים איך יעבור עשה מה"ת משום מצוה דרבנן עיין שם ישוב נכון: סימן י"ד: ב') על מה שמפקפק גאון אחד על אותן השולחין מעות לא"י לקנות בהמה ולשוחטו כדי ליתן המתנות לכהן בשלחותם הלא כל מה דאיהו לא מצי עביד שלוחו כמי לא מצי עביד: סימן י"ז: הא דזהירין הנשים שלא לפגוע בצאתם מבית הטבילה בדבר טמא וכדומה אם גם אשה נדה בכלל הזה: סימן י"ט: מי שיש לו סך מסוים להכנסת בתו לחופה ויש אתו להדפיס ח"ת מאביו ולהפיצם בישראל איזה מהם קודם: סימן כ': ג) אם יש להחמיר לחוש אולי הבודק לא ימעך הסירכא כהוגן הגם שהוא מומחה בכך: סימן כ"ב: אם ראתה כתם בימי טוהר שאנו נוהגין להחמיר שלא לבעול על דם טוהר אם צריכה לספור שבעה נקיים: סימן כ"ד: ב') על דברי נקודת הכסף בשו"ע יו"ד סימן קכ"ד סעיף כ"ב עכו"ם שנגע ביין של ישראל ואמר לישראל שמותר לשתותו יען כי נגע בכוונה בו כדי להכעיסו: סימן כ"ט: ב) ליישב מה דתנן פ' ראשון דחגיגה משכה א' מי שחציו עבד וחציו בן חורין ב"ה אומרים וכו' מה נפקא לן מזה אם עובד את עצמו יום אחד יעשה ביומו מה שהוא רוצה: סימן ל"ג: איזה גרגרים בסוגי' מופלא סמוך לאיש כדה דף מ"ו ע"א: סימן ל"ד: הא דילפינן משלשה פסוקים אלו מטומאה דם ושרצים דספי לינוקא בידים אסור מה"ת אם זה דווקא במה שאסור בל"ת או גם באיסור עשה או חצי שיעור עיין בפנים: סימן ל"ח: בבית החולים שבשלו טריפות ומעתה רוצים לבשל רק מאכלים כשירים האיך ינהגו בהגעלת הכלים המצופים באבר וכלי חרס ופארצעלאן אשר אם לא יגעילו הכלים יעלה להפסד גדול והוצאה גדולה לקנות חדשים: סימן ל"ט: לפי"מ שכתב הרמב"ם שעיקר מצוות כתיבת ספר תורה הוא משום השירה רק משום שאין כותבין התורה פרשיות פרשיות צריך לכתוב כל התורה כולה אם אחר כתיבה נטשטשה ונפסקו הרבה אותיות כיון שהשירה נשאר כתובה כהוגן אם יוצא עוד בזה מצוות כתיבת ספר תורה: סימן מ"ג: אם עלים הנדפסים בלשונות אחרים ונדפס בו שמו של הקב"ה בלע"ז אם מותר להשתמש בהם ובפרט לדבר שיוכל לבא עי"ז לבזיון עיין בפנים: סימן מ"ד: בהמה שנולדה עם יותרת ונחתך אח"כ ממנה היותרת ואינה ניכר מקום החתך אם נתערבה באחרות אם יש לה דין ברי' ואינה בטילה [וגם דבלא"ה אינה בטילה משום דבעלי חיים אינן בטילים מ"מ היכי דלא שייך בו שלא יתבטל משום בעלי חיים כגון עופות קטנים מאוד או שנתבטל לאחר שחיטתן שאין בה עוד דין בעלי חיים]: