התעוררות תשובה חלק ג רא

סימן נ"ד: במי שמברך ברהמ"ז ואמר ברכה רביעית בתחילה אם צריך לברך עוד הפעם אחר שבירך ג' ברכות הראשונות ברכה רביעית: סימן נ"ה: בשומר הבית שפקודתו לפתוח ולנעול הבתים ליוצא ובא אחר זמן הקבועה לנעילת שערי הבתים ונותנים לו בעד שכרו איזה פרוטות האיך לנהוג בשבת וי"ט: סימן נ"ט: ב') עפי"מ דאמרו חכמז"ל מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דמלבלבי שמברך עלי' אם האילנות מורכבים שנעשה בהם איסור אם גם עלי' מברך: סימן ס"א: מיישב על מה שמקשה המחבר על פי מה דאי' ביומא סוף פ' יוה"כ הגם דרבי סבר יוהכ"פ מכפר בלא תשובה אם חוטא על דעת זה שיוהכ"פ מכפר מודה רבי שאינו מכפר א"כ מה מקשה גמרא בשבועות דף י"א ע"א לרבי כרת דיומא היכי משכחת לה הלא משכחת אם אוכל על דעת שיוהכ"פ מכפר. ב') על דברי הטו"ז בענין מה שכתב אם הכהן אוכל חלות ונזהר בפת עכו"ם והיושבים עמו בסעודה אוכלים פת עכו"ם אם מצוי' להם פת כשר שיוכלו לאכול ממנו לזמנים יחד: סימן ס"ב: יישוב ופירוש בהא דתנן סוף מסכת תענית לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהם בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים האיך שרי ביוהכ"פ לרקד הא תנן סוף מסכת ביצה אין מרקדין ביו"ט: סימן ס"ג: בענין האיך לנהוג אם מעשן בכלי (פייפע) טאבאק ביו"ט ונתקרר האפר בו ואסורה לטלטל משום נולד מה יעשה אם רוצה עוד הפעם לעשן באותו יום באותו כלי עצמו יעוין בפנים: סימן ס"ד: ישוב וטעם על מה שכתב הרמ"א שיכול לברך ברכת נ"י עד שיאכל המוציא גם שאי' בשו"ע ה' שבת שאחר שגבי הקמח לעירובי חצירות מברך על מצות עירוב וגם התמיהת המג"א סימן רס"ז שמתמה שאם לא בירכה האשה בעש"ק על הדלקת הנרות מבעוד יום או אחר שהדליק נרותי' שכשתבא אל ביתה תפרוש ידיה ותברך הלא כולם המה אחר עשיית המצוה והאיך יוכל לברך עלי': סימן ס"ה: איזה גרגרים בסוגיא מצות צ"כ ר"ה דף כ"ה ע"א. ב') בענין דאחכמז"ל לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת"ח. ג') פלפול בדברי הטו"ז שכ' אם עובר אחורי ביהכנ"ס ושמע קול שופר יצא שצריך להבחין אם שמע קול שופר ולא קול הברה: סימן ס"ו: ביאור עניני בל תוסיף במצוות דאורייתא ובמצוות דרבנן ובסופו להזהיר ליטול מהאתרוג החוטין של מין אחר שנאחזים בו ע"י שכורכן אותו בהם. ב') מבאר שגם הנשים שפטורות מתפלת המוספין אבל במוסף דר"ה משום דרחמי נינהו חייבים: סימן ס"ז: בא לבאר וליישב מה שתמהו רבים וכן שלימים על הא דאי' בסוכה דף מ"ז וברש"י ז"ל שם שכל גדולי הדור לא הי' יושבים בסוכה כל שבעת ימים כלל וכי יעלה על הדעת שיזלזלל במצוה הלזו יעוין בפנים ומבאר שם בסופו הא דסוכות רועים חייבים בסוכה. ב') מיישב המנהג בטוב טעם ודעת שיוצאים בהדסים שאינם עבות היינו ששלשה העלים אינם יוצאים מהגבעול שוה בשורה אחת: סימן ס"ח: ליישב על מה שמפקפקים ביוצרות בסילוק שמתחיל ולך תעלה קדושה ומאריך הרבה מאוד עד שמסיים לבסוף קדוש קדוש וכו' שאיננו אלא ספור דברים והאיך יוצאין בזה סדר קדושה. ג') ביאור נאים ופילפול על דברי המג"א סימן תצ"ד להנעורים בליל שבועות כל הלילה האיך לנהוג בב' התורה בשחר. ביאור נכון וטעם מספיק להא דאי' בשם רבותינו האחרונים ז"ל שגם הנוהגין להתפלל תמיד בכל ע"ש ויו"ט מעריב מב"י וליל שבועות המתינו עד הלילה משום דכתיב תמימות תהיינה: סימן ע': במי ששכח לומר הלל בחנוכה וכבר התפלל ערבית אחר פלג המנחה ועוד היום גדול ונזכר שלא אמר הלל אם חייב לומר עוד הלל ואם גם צריך לברך עליו: סימן ע"א בענין כמה שבותין שהתירו ביו"ט מפני אוכל נפש בעלמא כגון אכילת פירות וכדומה שאין דבר המאכל בעצמו משמח כמו בשר בהמה: סימן ע"ג: ביאור על מאמר תמוה מאוד שאי' בירושלמי אמר ר"ל אין רה"ר בעולם הזה שנאמר כל גיא ינשא: סימן ע"ד: באחד שנתן לקטן מצה והקטן סומך על שלחן אביו ונתנו לאביו אם אביו יוצא עיין בפנים ואם גם יוצא אם יוכל לברך עלי': סימן ע"ו: אשה שחלתה בנה וחוששין שהיא בעון נדרים שלא קיימה נדרי' כמו שאחכמז"ל בעון נדרים וכו' אם מותר להתיר נדרי' בשבת. ב') אם חלה שבועה על תורה שבע"פ כיון שקבלת תורה שבע"פ היתה באונס כדאי' בגמרא שבת פ' ר' עקיבא עיין שם ואונס בשבועה רחמנא פטרי' ולא חלה השבועה של סיני: יו"ד סימן א': על מה שנסתפק רב אחד על הא דאמרו חכמז"ל ביצה בששים ואין ביצה מן המנין וצריך ס"א וכתבו מן הראשונים הטעם משום היכרא אם