התעוררות תשובה חלק ג ר

סימן כ"ז: פילפול למה הצריכה לנס המנורה שדלק ח' ימים מפני שלא ה' להם שמן טהור הלא יכלו להוציא שמן מן זתים שהמה פחותים מכביצה והשמן אינו מקבל טומאה ולסוחטו בתוך כלי אבנים שאינם מקבלים טומאה. ב') על דברי טו"ז שכתב שגם ביום ראשון של חנוכה הי' כס שנשתייר קצת שמן מהשיעור כדי לחול בו הברכה. ג') אם נתאחר בליל פסח על הסדר עד כשהגיע לכוס רביעי ולומר עליו הלל כבר עלה עמוד השחר אם יוצא בזה ויוכל לברך ברכת יהללוך וגם על הכוס כיון שעדיין לא עלה הנץ החמה: סימן כ"ח: איזה גרגרים בסוגיא דנוקשה פסחים ר"פ אלו עוברין: סימן כ"ט: פילפול וביאור בדברי הרמב"ם ה' קרבן פסח פרק א' הלכה כ' שאם שחט הפסח ונמצא טריפה ולא הספיק לשחוט פסח כשר עד שחשיכה מביא פסח שני אם גם נמצא ספק טריפה חייב בפסח שני: סימן ל"א: ב') לפי"מ שהעלה המג"א שלשלוח דורון הוא בכלל שאילת שלום אם בת"ב שאסור בשאילת שלום מותר לשלוח לחבירו חמאה וחלב על סעודת הלילה לפי מנהגינו שבמוצאי ת"ב אין אוכלים מאכלי בשר: סימן ל"ב: בענין שמסיימים בר"ה פסוקי שופרות בפ' וביום שמחתכם וכו' ותקעתם בחצוצרות שתמהו על זה הראשונים שלא כזכר בפ' זה שופר או תרועה עיין בפנים. ב') אם אכל חצי זית מליח וטפל לו חצי זית פת להעביר המליחות אם מצטרפין יחד לכזית לברך אחריו בו"נ כיון שהפת טפל למליח: סימן ל"ד: ה') ליישב מה שקשה על דברי רבותינו האחרונים ז"ל שכתבו הש"צ באשמורת הבוקר שאומרים סליחות יטול טלית חבירו דבטלית שלו הוא מכניס עצמו בספק ברכה וכי משום ספק ברכה דרבנן יבטל עצמו מספק מצוה דאורייתא עיין בפנים: סימן ל"ה: פילפול בסוגיא דכבתה שבת דף כ"א ע"א: סימן ל"ו: מי שכותב בש"ק מכתב ארוך אם חייב בדיני שמים על כל שתי אותיות ואותיות עיין בפנים. ב') ליישב קושיא על דברי רש"י ז"ל מגילה דף ב' ע"ב שדרש ר' שמואל ב"כ ימים כימים לרבית י"א וי"ב הלא בפ' הזה כ' לעשות אותם ימי משתה ושמחה א"כ שני ימים האלו הם חייבים גם במשתה ושמחה ובפירוש אמרו במתני' אעפ"י שמקדימין הקריאה מותרים ימים אלו בהספד ובתענית אבל שמחה אינן נוהגת אלא בזמנה. ג') פילפול במה שהקשה רבותינו האחרונים ז"ל דחזקי' קרא בטבריא בי"ד וט"ו מספק הלא טבריא הוא קרוב לחמתן שיעור מיל וחמתן מוקף מימות יב"כ ממילא צריך לקרותו רק בט"ו: סימן ל"ז: איזה גרגרים בסוגיא דהואיל: סימן ל"ח: ב') ליישב תמיהא רבה על מנהג העולם שנוהגים ללבוש טליתים קטנים אשר אין בהם שיעור עפ"י המובא בשו"ע ובגמרא כדאיתא בדרכי משה סימן ח' וטו"ז שם ולכן אין מברכינן עלי' להתעטף רק על מצות ציצית למה לא נהגו לעשות טלית קטן אשר יהי' בו שיעור שנקל מאוד לעשות כשיעור שאין בו לא הוצאה ולא הפסד: סימן ל"ט: ב') אם בערב ת"ב בסעודה המפסקת שאכל בו רק תבשיל אחד אם מותר לאכול עוד לחמניות ומיני פת הבאה בכיסנין: סימן מ"ב: איזה גרגרים בסוגיא דמצות לאו להנות ניתנו: סימן מ"ו: על מה שנהגו רבים שאוכלים בשבת ויו"ט בשחרית מעשה אופה עוגה או פת הבאה בכיסנין ואוכלין יותר משיעור סעודה בלא נטילה וברהמ"ז אי שפיר עבדי או לא: סימן מ"ז: אם הא דצריכין ליתן בפורים שתי מתנות לשני בני אדם אם נותן מתנה אחת לאב ומתנה אחת לבנו הסומך על שולחן אביו אם יוצא בזה כיון שכל מה שיש לבנו שייך לאב: סימן מ"ח: גרגרים בסוגיא דפסח דוחה שבת פסחים ריש פרק אלו דברים דף ס"ו ע"א. ג') בענין מה שכתב המג"א שהמהר"ל לא הי' מגיד הלכה בתענית אסתר מפני שטרודים בסעודות פורים: סימן מ"ט: על קושיות בן המחבר נ"י שהקשה על מה שאי' בגמרא שבת דף ל' ע"א שאמר הקב"ה לדוד חביב עלי יום אחד שאתה עוסק בתורה מאלף עולות שיעלה שלמה ואיתא במגילה דף ד' שעבודה חמור מת"ת: סימן נ': בא ליישב מה שתמה האיך ילפו חכמז"ל שכהן הדיוט קודם שנכנס לעזרה צריך טבילה מק"ו מכ"ג ביוהכ"פ שהוא צריך טבילה בין עבודה לעבודה בקודש מכ"ש הכהן הנכנס מחוץ לעזרה הלא עבודת יוהכ"פ חמורה ומקודשת יותר: סימן נ"א: אם גם תשמישי קדושה דינם כקדושה עצמו שמותר לטלטלין בשבת שלא לצורך כלל כמו כתבי קודש ואוכלים. ב') נתינת טעם ויסוד למה שנוהגין בליל שבועות שאומרים בתנ"ך ראשי פרשיות וסופי פ' וכן משניות משנה ראשונה ומשכה אחרונה ונחשב כאלו קרא כל התנ"ך ולמד כל המשכיות: סימן נ"ג: על מה דאיתא במג"א או"ח סימן תק"כ סעיף ב' שבעל נפש יחוש לעצמו להחמיר לנהוג גם בשאר צומות כמו בט' באב אם בעל נפש רשאי להחמיר בזה בכל הד' צומות: