התעוררות תשובה חלק ג קצט

מפתתחות או"ח סימן ב': במי שגזל עצים ועשה בהם סוכה לחבירו אם שייך גם בזה שלא גזל מאומה תקנת השבים ודי אם נותן דמי עצים להנגזל. ב') אי שייך הא דדרשינן למשחה בהם שצריך לאכול הקדשים דרך גדולה ושררות אם זה דווקא בבשר קדשים או שייך זה ג"כ במנחות שהמה מצה: סימן ד': בענין תקון המועדות של שני יו"ט של גליות שכתב הריטב"א בסוכה שעל מנת כן קידש הלל עפ"י חשבון הגם שיהי' בקיאים עי"ז בקביע דירחא שצריכין לעשות גם שני ימים טובים כמקדם: סימן ה': ב') שבא ליתן טעם שאם נתן שמן בנר חנוכה יותר מן השיעור בכל זאת הוקצה כל השמן למצוותה ואסור ליהנות ממנו עיין שם: סימן ה': ג') בענין אם לא בירך שהחיינו בשעת הדלקת כר חנוכה בכל ח' לילות ונזכר ביום השמיני אם יכול לברך עוד ביום השמיני שהחיינו: ד') ביאור בדברי בעל המאור על מה שכתב לפרש דברי רבא שאמר וצריך כר אחרת להשתמש לאורה. ה') ביאור בדברי שלטי גבורים במה שכתב שאין לעשות נר חנוכה גדולות יותר מדאי ולמה? מה יפסיד בזה? ו') מבאר אם מתענה תענית חלום בשבת ר"ח חנוכה אם צריך תענית לתעניתא שלשה ימים שמפני שלכל אחד לבדו צריך למיתב תענית לתעניתו: סימן ט': ביאור בענין על הא דאמרינן גרדומי תכלת כשירים גרדומי אזוב כשירים מפני שהוא שיורי מצוה אם נאמר בכל המצוות כולה כן ששיורי מצוה כשרים. ב') שמתמה על המנהג שמביא רמ"א שמתחילין לאכול סעודות פורים ביום ואוכלים גם בלילה רק שרוב הסעודה צריכה להיות ביום הלא כיון שיודע שתמשוך סעודתו בלילה הוה כמי שהתחיל באיסור ואסור לאכול משום ק"ש של לילה כמבואר מג"א סימן תע"א שזה מקרי התחיל באיסור. ג') ביאור בענין שאי' בשו"ע או"ח סימן תר"צ שאין מדקדקין בקריאת המגילה אם טעה וקרא על יהודים יהודיים בשני יודי"ן: סימן י"א: אם אסור לאכול גם אחר אכילת פסח שני כמו אחר אכילת פסח ראשון: סימן י"ב: איזה גרגרים בסוגיא דמי פירות. ב') אם לר' שמעון דיליף אכילת מצה בזמן שאין פסח מקרא בערב תאכלו מצות ולא מפסוק תאכלו עליו לחם עוני אם יוצא במצה עשירה: סימן י"ג: ב') אם בני אדם היושבים במסילת הברזל (אייזעכבאהן) והמה עשרה ובין מושב לתושב יש הפסק מהנסרים של המושב אם מצטרפין למנין ולא מקרא מחיצה מפסקת: סימן י"ד: מבאר שם אם המכסה על השולחן מיועד להניח על ספר התורה הוא תשמיש קדושה אם מותר להניח עלי' כרות שבת ואם המכסה אסור לטלטל משום בסיס לדבר האסור להנרות שעומדים עליו: סימן ט"ז: ב') ליישב תמיהא גדולה על מה שכתב רש"י ז"ל בפירוש הגמרא שכל גדולי הדור הי' באפר ולא ישבו בסוכה כל ז' האיך זלזלו במצוה הזו כיון שבקל הי' יכולים לעשות סוכה (עיין סוכה דף מ"ג): סימן י"ט ב') במי שנגע באמצע סעודתו בדבר מטונף שצריך לחזור וליטול ידיו מכ"ש אם בשעת נטילה לסעודה ניגוב ידיו במטפחת שלא הי' נקי שאינו יוצא בנטילה זו: סימן כ"א בענין אם נדחה ת"ב אם מותר לברך שהחיינו במוצאי התענית אעפ"י שאין אוכלים בשר עדיין. ב') על דברי המג"א הנוהגים שלא לאכול בשר עד שבת נחמו שאסורים גם בחמשה עשר באב שחל אז בערב שבת: סימן כ"ב: ב') אם אוכל פירי המורכב מאילן שמורכב מפירות שבעת המינים עם שאר פירות איזה ברכה יברך אחרי' והאיך לנהוג בזה: סימן כ"ג: בענין אם לש עיסה בפסח ונתחמץ מאליו אם חייב מלקות או לא אם כדון כלאו שאין בו מעשה. ג') האיך לנהוג בפורים בשבעת ימי המשתה שבא פנים חדשות ומברכים שבע ברכות האיך לעשות מצות סעודת פורים שצריכה היכר שהיא משום פורים: סימן כ"ד: בדברי הרמב"ם ה' שבת פ' ששי ה"ז במרחץ שהוחם בשבת בעיר שרוב גוים דרים בה שמותר לישראל לרחוץ בו במוש"ק מיד ואין צריך להמתין בכדי שיעשו. ג') במי שנתאחר להתפלל מנחה בין השמשות האיך יעשה שמא כבר לילה הוא ועבר זמן מכחה ומברך ברכה לבטלה עיין שם עצה טובה: סימן כ"ה: בעל הניסים שאומרים בו על הפורקן ועל התשועות למה אומרים ופורקן שהוא תרגום של תשועה וכופל הענין בתיבות שונות. ב') ליישב למה שינה הרמב"ם לשונו מדברי הרי"ף רבו שהרי"ף כתב א"נ לשיעורי' היינו לאחר זמן מצוותו יוכל לכבותו או להשתמש לאורו והרמב"ם שינה ולא כתב להשתמש לאורו אלא כתב יוכל לסלקו. ג') הרואה נר חנוכה שצריך לברך אם ראה אותו בעש"ק קודם הלילה אם יכול לברך עליו הגם שעיקר מצוותו בלילה: סימן כ"ו: בענין מי שמתענה בשבת ר"ח חנוכה תענית חלום אם צריך למיתב תענית לתעניתא לכל השלשה ימים: