התעוררות תשובה חלק ב ט

ביחיד כיון שמכוון כקורא בתורה א"כ האיך מפסיק באמצע הפסוק הלא כל פסוקא דלא פסקא משה אנן לא פסקינן ליה

סימן קמ"א: על דברי הטו"ז או"ח סי' תרי"א במה שכתב שאבל יכול ללבוש קיטל ביום הכפורים עיין שם

סימן קמ"ד: מי שהי' צריך לבגדים מכובסים על ש"ק והי' יכול לכבס אותם קודם ר"ח אב והמתין לכבסם עד אחר ר"ח אם מותר לכבסם אח"כ יען שכיון מלאכתו עד אז יעויין בפנים

סימן קמ"ו: על מה ששמעתי מפקפקים היאך יוצאין סדר קדושה בשמ"ע בימים טובי' שאומרים הסילוק קדושה דרך סיפור דברים יעיין בפנים ישוב הגון לזה

סימן קמ"ו: ביאור ופלפול נאה ונחמד בדברי המג"א סי' ת"ץ סעי' ק' א' אם לברך ברכת התורה בשבועות בבוקר כיון שנעורים כל הלילה ביאור ופלפל נאה בסוגי' דחם לתוך חם פסחים דף ע"ה ע"ב

סימן קמ"ט: בענין שופר שנסדק למעלה סמוך לפה מעבר לעבר בארכו יעויין בפנים גוף השאלה

סימן ק"נ: פלפול נאה בהא אם נשים חייבות בברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן ברכות דף כ' ע"ב

סימן קנ"ב: מי שהניח עירוב תבשילין ונאבד עירובו אם יוכל לסמוך על גדול העיר

סימן קנ"ג: שיאור בסוגי' דנכרי שהביא דורן לישראל ביצה דף כ"ד מ"ב

סימן קנ"ד: חידושי' בסוגי' דהואיל פסחים דף מ"ו ע"ב

סימן קס"ו: מי שאין לו תפילין של רש"י ויש לו תפילין של ר"ת שהניחם כבר אם מותר ליקח מהם הפרשיות ולסדרם בבתים עפ"י שיטת רש"י ז"ל

סימן קס"ח: מי שהכניס כמה בנים לבריתו של אברהם אבינו ובכל פעם עשה הסעודה רק ממאכלי חלב ועכשיו נולד לו בן ויום השמיני הוא בד' באב ורוצה לעשות הסעודה ממאכלי בשר ונראה בעליל שכוונתו יען שהוא מי"ח עד התענית אסור באכילת בשר והוא רוצה לאכול על צד היתר זה אי שרי

סימן קס"ט: לפום מנהגינו שאסור לאכול בשר מי"ח עד התענית אבל בסעודות מצוה שרי אם מותר לטעום התבשילין בעש"ק חזון כיון שמצוה הוא לטעום התבשילין אשר המה לצורך ש"ק יעוין בפנים

סימן ק"ע: במקום שנהגו לאכול בשר מי"ח עד התעניות אדל בסעודה המפסקת לכולי עלמא אסור מעיקר ההלכה וגם לדידן דנהגו לאסור לאכול דגים בסעודה המפסקת אם כבר אכל סעודה המפסקת אחר צהרים ורוצה אח"כ לאכול דרך ארעי בשר או דגים אי שרי

סימן קע"ב: הא דאביו חייב לחנוך בנו גם במצוה דרבנן או במנהג אם קטן שאוכל בשר מעצמו מי"ח עד התעניות במקום שנהגו לאסור אם חייב אביו למנוע ממנו יעויין בפנים

סימן קע"ג: מי"ח עד התענית שאין לו בשר לכבוד שבת ובני ביתו מועטים אם לא נתיר לו לאכול המותר אחר השבת יש לחוש שלא ישחט משום הפסד אי שרי כדי שלא לית' למנוע ממצוה

סימן קע"ד: בפורים שחל בערב שבת ורוצה להתפלל לקבל שבת מפלג המנחה ולמעלה ולקדש ולאכול מיד בעוד היום גדול דשרי כדאיתא להדיא באו"ח סי' רפ"ג ורוצה לצאת בזה סעודת פורים כיון דעוד היום גדול וגם סעודת שבת אי שרי יעוין בפנים הטעמים להתיר ולאסור. ב') פלפול נאה למה אין עושין ערב תבשילין בפורים שחל בע"ש כמו ביו"ט שחל בערב שבת

סימן קע"ה: ערב פסח שחל בשבת ושכח ליבדק החמץ בליל י"ג אם מותר ליבדק בשבת ע"י משרת גוי שיאיר לו בנר של שעוה

סימן קע"ו: בסוגי' ריש פרק אלו דברים בפסחים פלפל בסוגיא דערב פסח שחל בשבת

סימן קע"ז: ותמיה רבה האיך היו יכולין למלוח ולהקריב כל חלבי הפסחים על המזבח בזמן קצר כזה משמונה ומחצה עד הלילה שהוא זמן קצר כי בליל יו"ט לא היו רשאין להקטיר החלבים מעיו"ט שהוא חול. ב') שם בד"ה נסתפקתי על מה שהנסיון למדנו שאם מטיפים לאט לאט יין על המים שנשאר היין למעלה אם אין לו אלא רביעית יין לקידוש או לברהמ"ז והכוס גדול אם יותר טוב להטיף היין על המים כדי שיברך על כוס מלא. ג') פשט נאה בדברי חכמז"ל שהמברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלי מצרים

סימן קע"ח: על תמיהת הטו"ז שתמה על המהרש"ל